אריה איתני נולד במילנו שבאיטליה בשנת 1927 בשם ארמין גוטמן, בן יחיד להוריו שמואל ואסתר־אטל, מהגרים מהונגריה. אריה זוכר שילדותו הייתה מאושרת ומעיד על תחושת השתלבות בחברה האיטלקית.
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה חויבו היהודים בעלי האזרחות הזרה לעזוב את איטליה. המשפחה שבה להונגריה והתגוררה בעיר אֵגֶר. אריה נשלח ללמוד בחדר, ובו למד עברית, הניח תפילין, עלה לתורה וחגג בר מצווה. כשהתבגר, עבר לבית ספר ממלכתי.
בשנת 1942 גויס האב לשירות העבודה ההונגרי. במאי 1944 נכלאו אריה ומשפחתו בגטו אֵגֶר. לאחר כחודש גורשו לאושוויץ, וכל בני המשפחה נרצחו בתאי הגזים חוץ מאריה. אריה הועבר מאושוויץ למחנה קָאוּפֵרינג ועבד בעבודות כפייה. הוא נשא שקי מלט וגוויות והיה עֵד למקרי רצח והשלכת גופות של אסירים לבור.
אריה סיפר על אחת הסלקציות:
"הוכרחנו לרוץ עירומים לעיני קציני הס"ס. נפסלתי! ניצלתי שנייה שבה לא שמו לב והזדחלתי אל מתחת לקרונות. התלבשתי במהירות ונדחקתי אל בין האסירים שנמצאו כשירים לעבוד".
עם פינוי מחנה קָאוּפֵרינג הוצאו האסירים לצעדת מוות. "כל מי שפיגר, מעד, נפל או יצא מהשורה, הוכה או נורה למוות". אריה הגיע למחנה אָלאך, חלה בטיפוס ונהפך למוזלמן, שלד חי. הוא הושלך לצריף. בכל בוקר נאספו הגוויות מהצריף ונזרקו לבור.
כאשר שחררו כוחות צבא ארצות־הברית את המחנה היה אריה חלש מכדי לקום. "זחלתי והסתפקתי בשאריות מזון שהיו פזורות על הקרקע".
אריה חזר לאֵגֶר ובנובמבר 1946 עלה על סיפונה של אוניית המעפילים "כנסת ישראל". הבריטים לכדו את האונייה וכלאו את נוסעיה בקפריסין. גדרות המחנה עוררו באריה את טראומת השואה. הוא ברח אך נתפס, נשפט ונכלא. "שוב לבשתי מדי אסיר ושוב לא הייתי חופשי".
ב־1947 הגיע אריה לארץ־ישראל. הוא התגייס להגנה ולחם במלחמת העצמאות, בין השאר במושבה משמר הירדן, שביוני 1948 הותקפה על ידי הסורים. אריה מספר:
"אני וחברי אברהם קסטן ז"ל החלטנו שנפוצץ את הרימון האחרון כשהסורים יגיעו. באותן הדקות חלפו כל חיי לנגד עיני. ברקע שמענו את צעקות הסורים המתקרבים. לפתע נשמע פיצוץ". אריה נפצע קשה ונפל בשבי. הוא עבר עינויים וכמה מאצבעות רגליו נקטעו ללא הרדמה. לאחר 13 חודשים שב לישראל.
אריה נמנה עם מייסדי קיבוץ האון. שם הכיר את רינה, ניצולת שואה מפולין, והשניים נישאו.
רינה ז"ל ואריה יבדל"א הביאו לעולם שני ילדים, שמונה נכדים ושבעה נינים. רינה נפטרה בשנת 2020. בתם הבכורה של אריה ורינה, אסתר, נפטרה בשנת 2023.
