מוטקה נולד בקימפולונג לה טיסה שבטרנסילווניה ב-1929 למשפחה מחסידי ספינקא ולה שישה ילדים. עם כניסת ההונגרים לעיר ב-1940 חלו חוקי הגזע על היהודים. ב-16 באפריל 1944 צוו היהודים להתאסף בבית הספר המקומי, שם הוחרמו חפצי הערך שלהם ולמחרת הועברו לגטו סלטינה. בגטו סבלו רעב והתעללויות מידי הנוער הפשיסטי ההונגרי, לרבות תלישת חצי מזקנו של אביו של מוטקה. ב-23 במאי צוו היהודים להתייצב במגרש הכדורגל בעיירה, הוכו והוצעדו משם לתחנת הרכבת תוך שמשסים בהם כלבים. בתחנה הם הוכנסו לקרונות בקר צפופים. בקרון של מוטקה היו בעיקר בני משפחתו, והם התפללו ללא הרף. כשהגיעו לאושוויץ השליכו אותם חיילי עובדי הזונדרקומנדו מהקרונות, ובמהומה שהתחוללה מיהר מוטקה להיצמד לאחיו הגדול שהופנה לטור הימני. לאחר מכן הם הופשטו מבגדיהם, עברו חיטוי, הולבשו במדים מפוספסים והובלו לאחד הצריפים. למחרת בבוקר פגשו מוטקה ואחיו אסירים ותיקים, והם סיפרו להם כי הוריהם נשלחו הישר למשרפות. שגרת המחנה - מכות, התעללויות, הוצאות פומביות להורג, רעב והתאבדויות על הגדר החשמלית - ערערו את אמונתו של מוטקה בקיומו של אלוהים.
בסלקצייה בראש השנה הובל מוטקה לצריף 11, שם ישנו הנידונים להשמדה. בלילה ברח דרך חלון הצריף והסתתר מתחת למושבים בבתי השימוש. כשהגיעו בבוקר ראשוני האסירים, נבלע מוטקה ביניהם ושב לצריפו. כך עשה שוב בסלקצייה ביום הכיפורים. אולם בסלקצייה שנערכה בשמיני עצרת (יום לפני שמחת תורה), הובלו מוטקה וחבריו הישר לעבר המשרפות. כל הגברים נדחפו למקלחות - בכי, זעקות שבר וקריאות "שמע ישראל" נשמעו מכל עבר. לפתע נכנסו קצינים והוציאו משם כארבעים איש ובהם מוטקה. למחרת הם נשלחו לעבודה.
בנובמבר 1944 נשלחו מוטקה ואסירים אחרים למחנה זקסנהאוזן לזמן קצר, ומשם למאוטהאוזן. במאוטהאוזן נספו אסירים רבים מחמת תנאי המחיה הקשים. האסירים ששרדו עבדו עבודת פרך במחצבה, ומוטקה הצליח לעבור לעבוד במכרה. מקץ שלושה חודשים במחנה, במרס 1945, הוצעדו האסירים לגונסקירכן והוטלו בצריפים שבלב היער. רצפת צריפו של מוטקה התמלאה במהרה בגוויות קפואות, והוא נשאר במשך חודש בין מזי הרעב והתשושים, עד השחרור. חולה בטיפוס, גרר את עצמו מוטקה לכיוון העיירה ולס. משם העבירו אותו חיילים אמריקניים למחנה פליטים, ובו הוא פגש את דודו. לאחר שהתאושש מעט חזר לביתו בטרנסילווניה ופגש שם את שתי אחיותיו ואת דודתו.
אחר המלחמה עלה מוטקה לארץ עם אחיותיו על האנייה "אקסודוס" לישראל. ב-17 ביולי 1947 הם הגיעו לנמל חיפה אך הוחזרו מיד לנמל המבורג. לאחר קרוב לשנה בגרמניה הגיע מוטקה באנייה "קדמה" הישר לנמל תל אביב ומשם למחנה עולים בחדרה. הוא התגייס לצבא ונפצע בראשו באחד הקרבות באזור חולדה. הוא שירת בצה"ל שלושים שנה והשתחרר בדרגת אלוף משנה. למוטקה שני בנים ושישה נכדים.
