נולד ב-1936 באנטוורפן, בלגיה, למשפחה דתית. למנחם היתה אחות גדולה.
עם פרוץ המלחמה ניסתה המשפחה להימלט לאנגליה אך נכשלה. הם ברחו למונטלימר בדרום צרפת. אביו מצא עבודה בבית חרושת לנוגט. ביולי 1942 נלקח האב למחנה עבודה, משם נשלח לדרנסי ולאושוויץ, שם נספה.
כעבור חודשיים הגיעו שוטרים צרפתים לעצור את המשפחה. הם נשלחו למחנה וניסיה. באותה עת התארגנו שלושה ארגונים - 'אוזה', 'אמיטייה קריטייאן' והמחתרת היהודית בליון להוציא ממחנה וניסיה כ 100 ילדים יהודים. מנחם ואחותו היו ביניהם. הם הועברו ל'שאטו דה פרן', מוסד פרטי בניהולה של מאדאם שנו, שם שהו במשך כשנה וחצי. במוסד היו 108 ילדים יהודים. שמו של מנחם שונה למרסל פור. הוא אינו זוכר שלמדו שם, אלא זוכר רק שעבדו בגן הירק, חגגו חגים נוצריים בלבד ושלא היה הרבה אוכל. ערב אחד, כשנוכחה מדאם שנו כי אחת מעובדותיה אינה חוזרת בלילה, היא חששה שנעצרה וכל הילדים פוזרו בכפרי הסביבה.
מנחם הגיע לכפר רוזאן אל משפחת הוג, זוג חשוך ילדים. אחותו נשלחה למנזר. עתה היה לו אוכל בשפע והוא אף חזר לספסל הלימודים. הוא הוסתר בעליית הגג.
מנחם שהה ברוזאן עד תום המלחמה. במאי 1945 הגיעו אמו ואחותו לאסוף אותו. המשפחה עלתה לארץ על האניה "מטרואה" בספטמבר 1945. מנחם התחנך במספר פנימיות בארץ. ב-1955 סיים את לימודיו והתגייס לגרעין נח"ל, שם הכיר את אשתו, לה נישא ב-1957. הם היו ממייסדי כפר מימון. למנחם 4 ילדים ו-21 נכדים. מנחם עבד כאיש שיווק וכיועץ חקלאי למערכות השקיה. כיום הוא מתנדב במשמר האזרחי.
מאדאם שנו, הזוג הוג והכומר גלסברג מארגון 'אמיטייה קריטייאן' קבלו את אות חסידי אומות העולם מיד ושם.
