יהושע העשיל פריד נולד ב-1930 בוולקה קפושאני שבצ'כוסלובקיה למשפחה של תשע נפשות. אביו היה רב הקהילה, נצר למשפחת רבנים חסידית.
בשנת 1938 סופח אזור מגוריו של יהושע להונגריה. במרץ 1944 כבשה גרמניה את הונגריה, ובחג הפסח, באפריל 1944, גירשו שוטרים הונגרים ואנשי גסטפו את יהודי ולקה קפושאני לגטו אונגוואר. במאי גורשו יהודי הגטו לאושוויץ. שׂערו ופאותיו של יהושע גולחו, והוא הועבד בניקוי קרונות, באיסוף חפצי הנרצחים ובניקוי התעלות הסמוכות לרמפה. בתעלות אלו מצאו יהושע וחבריו דברי ערך ומכרו אותם לאסירים פולנים תמורת אוכל.
באחד הימים ראה יהושע את אחותו רחל, שהתגוררה בצריף הסמוך לגדר המחנה שלו, והשליך אליה אוכל אל מעבר לגדר. באירוע אחר הובלו יהושע וחבריו לשער המחנה. יהושע חשב שהם מובלים לרצח בתאי הגז והציע לחבריו לשיר "אני מאמין" ולומר "שמע ישראל" עם ההגעה לתאי הגז. לבסוף הם לא נשלחו אל תאי הגז והוחזרו לצריפיהם.
בכל יום חג ניסה יהושע, בנו של רב קהילה וחזן, להשמיע לחבריו את ניגוני החגים ולעודד את רוחם.
בדצמבר 1944 נשלח יהושע עם חבריו למחנה זקסנהאוזן ומשם למחנה ליברהאוזן. עם התקרבות הצבא האדום הוצאו יהושע וחבריו לצעדת מוות. בלילות ישנו על השלג. הם הוחזרו לזקסנהאוזן והוסעו למאוטהאוזן, ושם נאלצו לאכול חלזונות וצפרדעים כדי לשרוד. יהושע וחבריו שמרו איש על רעהו, חלקו את האוכל ועודדו זה את זה. הקבוצה הועברה למחנה גונסקירכן, שם חלה יהושע בטיפוס. במאי 1945, כאשר יהושע וחבריו התפללו תפילת ערבית של ליל שבת, שחרר הצבא האמריקני את המחנה.
יהושע אושפז בבית חולים בלינץ. כשהתחזק נסע לביתו בוולקה קפושאני ומצא את אחיותיו: רחל, ניצולת אושוויץ, ושושנה ואסתר שחיו בעת המלחמה בבודפשט בזהות נוצרית. אז נודע ליהושע כי אמו ואחיו התאומים נרצחו בתאי הגז באושוויץ.
יהושע למד בישיבה בקושיצה ועם עקירת הישיבה לארצות הברית החליט לעלות לארץ ישראל, שם התגוררה אחותו ציפורה. יהושע ושתיים מאחיותיו, רחל ושושנה, הגיעו במסגרת עלייה ב' לגרמניה ומשם לאיטליה. במרץ 1947 עלו השלושה על אניית המעפילים "מולדת", אך הבריטים תפסו אותה, ומעפיליה הועברו למחנות מעצר בקפריסין, שם למד יהושע עברית. בפברואר 1948 עלה יהושע לארץ ישראל בסרטיפיקט של עליית הנוער.
בשנת 1952 נשא יהושע לאישה את רבקה שהוא הכיר באמצעות בן דודה שהיה עמו במחנות. ליהושע ולרבקה שלושה ילדים, 14 נכדים ו-33 נינים.
