יששכר דב גולדשטיין נולד ב-1929 בעיר ברטיסלבה בסלובקיה, שלישי מבין חמישה אחים ואחיות. אביו משה-שרגא היה רב הקהילה.
עוד לפני הכיבוש הגרמני בקיץ 1944 נרדפה המשפחה בידי השלטון הסלובקי האנטישמי, ולאחר הכיבוש ניצלו בניה מכמה אקציות. דב היה פעיל זוטר ב"קבוצת העבודה" של גיזי פליישמן, מיכאל דב וייסמנדל ושותפיהם, וכך נחשף למידע על גורל היהודים בפולין. דב וחבריו בנו קיר בעליית התקרה (בוידם) של בית המשפחה והכינו שם מחבוא.
בסתיו 1944 ילדה האם תינוק – אליעזר. באקציות שביצעו הגרמנים בתקופה הזאת נתפסו האם, חיה פייגא, התינוק אליעזר ואחותו של דב, בונה בת ה-12. הם גורשו לאושוויץ ונרצחו שם. דב ואביו הסתתרו במחבוא שהכין דב, אך הגרמנים גילו אותם. הם נלקחו למחנה הריכוז סרד, ואחרי שבוע גורשו לאושוויץ. עם בואם למחנה נרצח האב בתאי הגזים, ואילו דב הועבר למפעל במחנה-משנה של בוכנוולד.
כל התקופה הזאת הקפיד דב ככל יכולתו על קיום המצוות. בחנוכה השיגו האסירים שמן בפחית. הם הכינו פתיל מסיבי בגד והדליקו אותו כחנוכיה. השמן השרוף העלה ריח חריף, והמפקד הגרמני בא לבדוק את מקור הריח. אך אז החלה הפצצה, המפקד הסתלק וכך ניצלו דב וחבריו. בפסח 1945 השיג אסיר יהודי מעט קמח והביא אותו לצריף. הקמח הספיק לאפיית מצה אחת על פחית שהאסירים הדליקו בה אש, ובליל הסדר קיבל כל אסיר בצריף פירור מהמצה.
כשהחזית האמריקאית התקרבה הוצעדו דב וחבריו בצעדת מוות והגיעו לבוכנוולד. יומיים לאחר בואם שוחרר המחנה בידי הצבא האמריקאי. דב לקה בטיפוס הבהרות, ואושפז בבית חולים אמריקאי שנפתח במחנה. לאחר שהחלים הוא שב לברטיסלבה, ועם שובו גילה כי כל תכולת ביתו נשדדה, למעט ספרי הקודש.
דב הצטרף לתנועת הבריחה וההעפלה וכך הגיע לאיטליה עם קבוצה של בני עקיבא. באוגוסט 1946 הוא עלה על אוניית המעפילים "ארבע חרויות", שנתפסה עד מהרה בידי הבריטים. דב היה כלוא שבעה חודשים במחנה מעצר בקפריסין, ועם בואו לארץ ישראל נכלא במשך חודש במחנה המעצר בעתלית. לאחר מכן הצטרף לישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה ועלה להתיישב בביריה במסגרת גרעין ו' של בני עקיבא. הוא לחם במלחמת העצמאות והיה מראשוני קיבוץ עין צורים.
דב הקים את ישיבת בני עקיבא בבאר שבע, ושנים רבות היה מורה לתלמוד ותנ"ך ומדריך טיולי תלמידים ותיירים ברחבי הארץ. בשנות התשעים היה רב הקהילה ושוחט בעיר קושיצה בסלובקיה. דב הוא איש עדוּת, המספר על קורותיו בתקופת השואה לבני נוער, ומלווה משלחות תלמידים לפולין.
לדב ולאשתו שולמית שלושה ילדים, שבעה נכדים וארבעה נינים.
