הלינה פרידמן

הלינה פרידמן נולדה בלודז' שבפולין בשנת 1933, בת יחידה להוריה וולף ואנג'ה הרלינג, סוחרים אמידים. האם דיברה גרמנית שוטפת, הייתה בעלת מראה ארי והייתה אישה מעשית ובעלת תושייה. תכונות אלה סייעו לה להציל את הלינה ובני משפחה נוספים בתקופת השואה.

עם כיבוש פולין תפרה האם כסף רב במכפלות שמלתה של הלינה, והמשפחה ברחה לוורשה. עם סגירת הגטו בסוף 1940 נכלאה המשפחה בתוכו והתגוררה עם משפחת אחותה של האם בדירה אחת. מחלון הדירה ראתה הלינה גופות מוטלות ברחוב. "מראות האנשים הרעבים ברחובות והגופות המובלות בעגלות לא עוזב אותי עד היום", מספרת הלינה. ההורים עבדו בבית חרושת שתיקן מדים לצבא הגרמני והלינה הלכה לגן ילדים שהוקם עבור ילדי העובדים במקום. באחד מימי האקציה הגדולה בקיץ 1942, נלקחו הילדים למקום קרוב ונורו במקלעים. הלינה נפלה אך לא נפגעה. היא שכבה בין עשרות הילדים המתים, מכוסה בדמם, וידעה שאסור לה לזוז. רק בלילה, אחרי שהיורים עזבו, חזרה לביתה. לאחר אירוע זה הכינו ההורים להלינה מסתור בביתם.

בני המשפחה רוכזו עם יהודי האזור, אך הצליחו להימלט. הלינה הסתתרה עם סבה במאפיה קרובה וממקום המסתור שמעה את הצעקות והיריות. האם שיחדה עגלון גרמני, ולמחרת בבוקר הצליחה להבריח את הלינה וסבה הביתה.

בערב פסח 1943 פרץ מרד גטו ורשה. "עשינו ליל סדר סמלי בבונקר בגטו, כשהרחוב לידינו עלה בלהבות", מספרת הלינה. נער פולני בשם יז'י קוז'מינסקי היה מבריח אוכל לגטו דרך תעלות הביוב, ואמה של הלינה התיידדה אתו. יז'י שיחד קצין אס-אס, וזה הביא רכב מפואר להברחת המשפחה מהגטו. בני המשפחה הוברחו בזוגות אל מחוץ לגטו, בתא המטען של הרכב. "בזמן הבריחה וימים רבים אחריה ראינו להבות גבוהות ומפחידות מהגטו הבוער", מספרת הלינה. אמה ואביה היו האחרונים לצאת, אולם נתפסו בעקבות הלשנה. האב הצליח להימלט אך האם אנג'ה נשלחה לאושוויץ, שם נרצחה.

במשך כשנה וחצי הוסתרו הלינה ובני משפחתה הנותרים בבונקר מוסווה בביתם של יז'י ואמו החורגת תרזה קוז'מינסקה, לימים רות (רניה) לינדר. ב-1965 הוכרו יז'י ורות חסידי אומות העולם.

בתקופת המרד הפולני בוורשה, בקיץ 1944, היה האזור זירת קרבות והופצץ ללא הרף. הגרמנים פינו את כל האזור, וגם את משפחתה של תרזה. תרזה התגנבה לעתים כדי להביא מעט מזון ליושבי הבונקר, אך הלינה ובני משפחתה עדיין סבלו מרעב עד השחרור בינואר 1945 בידי הצבא האדום.

בשנת 1950 עלתה הלינה לישראל.

הלינה התנדבה בער"ן 35 שנים, הכשירה מאות מתנדבים בארגוני סיוע, והנחתה קבוצות של נכי צה"ל.

להלינה ולאברהם ז"ל, ניצול השואה גם הוא, נולדו שלושה ילדים (משה, עודד וגל-זאב ז"ל שנפטר ממחלה), שבעה נכדים וחמישה נינים.