נולדה ב- 1927 בטרנבה, צ'כוסלובקיה למשפחה דתית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הגרמנים החלו גילויי אנטישמיות ואיסורים כלפי היהודים. חנותו של אביה הוחרמה והיהודים הופקרו להתעללויות של אנטישמיים.
בפסח 1942 נלקחו יהודים מבתיהם למאסר. הדי ואמה נמלטו לחנות של מכר סלובקי שהסכים להחביא אותן בביתו, האב נעצר ושולח לאושוויץ.
למחרת ברחו לניטרה, ומשם ניסו להבריח את הגבול להונגריה. במהלך ניסיון הבריחה הן נעצרו על ידי שומרים סלובקים אך הצליחו להימלט ולעבור את הגבול.
היידי ואמה התאחדו עם אחותה הגדולה אדית ונסעו לבודפשט עם ניירות מזויפים. כל לילה ישנו במקום אחר: בבניינים, בחוץ, בבתי קברות. הן סיגלו לעצמן אינסטינקטים של חיה נרדפת, חשות מתי קרבה סכנה. כך חיו כשנתיים.
ב-1944 הדי ואמה ניסו לברוח חזרה לסלובקיה אך נעצרו ונשלחו לאושוויץ ברכבת. המסע ארך שלושה ימים ללא מים. הן הצליחו לעבור את הסלקציה ברציף והגיעו ללאגר C , שם היה רעב גדול, סלקציות תכופות בצד משלוחים לעבודה.
באוקטובר נערכה סלקציה בה נבחרה הדי בת ה-17 לעבודה. הדי בקשה מאחראית הבלוק שהיתה מיודדת עמה, שתכניס גם את אמה לרשימת העובדות ללא סלקציה, והיא עשתה זאת. הן נלקחו לאלטנבורג שבגרמניה, לעבודה בבית חרושת לנשק בו עבדו 12 שעות ביממה. הן שהו במקום עד אפריל 1945. עם התקרבות החזית, הובלו העובדות בבית החרושת בצעדת מוות ללא מזון. בליל ה-12.4 הן הגיעו לוולדנבורג, שם שוחררו על ידי הצבא האמריקאי.
הדי, אמה ואחותה חזרו להתגורר בצכ'וסלובקיה. ב-1949 עלו הדי ואמה ארצה והתיישבו בירושלים. היא נישאה ועבדה כטכנאית א.ק.ג. להדי ארבעה ילדים ונכדים.
