יעקב ינק הולנדר

יעקב ינק הולנדר נולד ב-1929 בקרקוב שבפולין למשפחה של חמש נפשות. ב-1940 גורשו היהודים מהעיר, וינק ומשפחתו נאלצו להרחיק לכפרים בסביבה ולמחייתם מכרו מרכושם. ב-1942 נשלחה המשפחה לגטו קרקוב, ושם הופרדו ההורים וינק משני אחיו. כשפשטה בגטו השמועה על אקצייה קרובה, מיהרו בני המשפחה להסתתר במרתף שבו התקין אביו של ינק מנעול מיוחד שאי אפשר לפתוח מבחוץ. ינק זוכר את צעדי החיילים הגרמנים, את צעקות הבכי ואת המכות. את דלת המרתף לא הצליחו הגרמנים לפרוץ. המשפחה עברה למחנה עבודה בציז'יני ומשם לפלשוב. ינק זוכר את פלשוב באימה מוחלטת בשל אווירת הטרור שהשליט מפקד המחנה אמון גת שהיה נוהג לירות לכל עבר מתוך טירוף. מפלשוב נשלחו ינק ואחיו בנק לסטרחוביצה ומשם לאושוויץ. במחנה הקפידו האחים להיות יחד במשמרות העבודה, לדאוג זה לזה בחלוקת האוכל ולסעוד זה את זה בעת חולי. באושוויץ הם שרדו מהסלקציות ונשלחו למכרות הפחם ברידלטאו, שם נפצע בנק קשות ברגלו. בחורף 1944 הם הוצעדו למאוטהאוזן. בנק התקשה ללכת בגלל רגלו הפצועה, אך תחנוניו של ינק דחקו בו להמשיך, ובכוחותיו האחרונים הוא הגיע למחנה אך לא החזיק מעמד. אז הופרדו האחים בפעם הראשונה. ינק נלקח לעבודה. את אחיו לא ראה עוד. באפריל 1945 נשלחו עובדי המחנה בצעדת מוות לגונסקירכן. כשעברה השמועה במחנה שהגרמנים ברחו, זחל ינק בשארית כוחותיו ונאסף בידי הצלב האדום לבית החולים, ומשקלו 33 ק"ג בלבד. בסמוך לבית החולים הוא פגש את חיילי הבריגדה היהודית והחליט להצטרף אליהם לאיטליה. באיטליה התגבשה קבוצה של יתומי מלחמה יהודים, והם הועברו לסלווינו לבית עליית הנוער שמכשיר לעלייה לארץ. ינק נכלל בקבוצת המייסדים - כ-60 ילדים שעבדו ולמדו עברית ומקצועות עיוניים. בבית עליית הנוער עברו בסך הכול כ-800 ילדים. בתום שנה עלו הילדים על האנייה "כתריאל יפה", אך הבריטים תפסו את האנייה, ונוסעיה נשלחו לקפריסין. ב-1947 הם הגיעו לקיבוץ משמר השרון. ינק התגייס לחטיבת הראל של הפלמ"ח, השתתף בקרבות החטיבה והיה שותף להקמת קיבוץ צאלים בנגב עם ילדי סלווינו אחרים. יעקב ינק הוא מלחין ידוע, מעבד מוזיקלי ומנצח מקהלות. בתום המלחמה התברר לינק כי אביו נספה באושוויץ, אמו נפטרה ממחלה בפלשוב ואחיו דולק נורה בברגן-בלזן שלושה ימים לפני תום המלחמה. בשנת 1955 נישא ינק לדבורה. לזוג שני ילדים ונכדה.