מנחם כץ

מנחם כץ נולד בשנת 1925 בבז'ז'ני שבפולין בבית ציוני דתי. אביו מת בינקותו, ואמו נישאה בשנית לאליהו-דוד רוט והביאה לעולם עוד שתי בנות. ביולי 1941 כבשו הגרמנים את בז'ז'ני, ויהודים רבים נרצחו בידי האוקראינים והגרמנים. באוקטובר 1942 הוקם גטו בבז'ז'ני, וביום כיפור 1942 גורשו מאות יהודים מהגטו למחנה ההשמדה בלז'ץ. משפחתו של מנחם התחבאה עם עוד כ-30 איש בחדר נסתר בגטו וכך ניצלה מן האקצייה. באביב 1943 הקימו הנאצים מחנה עבודה ליד הגטו. אליהו ומנחם הועסקו בבית ייצור למשקאות עבור השלטונות הגרמניים. אליהו השיג עבורו ועבור מנחם היתר ללון במחנה. שבועיים לאחר שעברו לגור במחנה נראה הגטו עולה בלהבות ונשמעו יריות. אליהו אמר למנחם: "זהו. הכול נגמר. הם מחסלים את הגטו. אימא והבנות ודאי כבר לא בחיים, ולפיכך אין עוד טעם לחיי. ואתה - שמור על כבודך והיה חזק!" הוא חיבק את מנחם, עזב את המקום והתאבד בחדר הסמוך. מנחם לא בכה. בדבריו של אביו החורג "היה חזק!" ראה ציווי לחיות. כשהוצעדו יהודי המחנה לבית הקברות כדי לרצחם, נמלט מנחם, ואף שנפצע מירי הצליח להתחבא בשדה חיטה והגיע לביתו של איכר פולני שהכיר. לאחר כמה ימים הגיעו לשם גם אמו ואחותו הקטנה. האיכר, פיוטר קמייץ, החביא את משפחתו של מנחם ואת משפחתו של שמשון פוגלמן. גם לאחר שנרצח פיוטר, המשיכה אשת האיכר, הנקה, להסתירם אף שבבית גרו גם חיילים גרמניים. יד ושם הכיר בפיוטר והנקה קמייץ ובשתי בנותיהם חסידי אומות העולם. באביב 1944 ברחו המשפחות ליער, שם שהו עד שחרור בז'ז'ני ביולי 1944. שנתיים לאחר השחרור, באוקטובר 1946, הפליגו מנחם, אמו ואחותו רינה לארץ ישראל באניית המעפילים "ברכה פולד". הבריטים עצרו את האנייה ונוסעיה גורשו לקפריסין. ב-1947 עלתה המשפחה ארצה. מנחם למד אדריכלות בטכניון. הוא זכה בפרסי אדריכלות, פרסם ספר אדריכלות ותכנן בהתנדבות מוזאון בקיבוץ ברעם, לזכר יהודי בז'ז'ני. מנחם יזם את שיקום מחנה המעפילים בעתלית, ואף תכנן בהתנדבות את שחזור המחנה. הוא פעיל בארגון יוצאי העיירה והוציא לאור ספר זיכרון ליהודי בז'ז'ני. מנחם פועל לשיקום בית הכנסת בבז'ז'ני.

מנחם נשוי לחנה, ולהם שני בנים ושישה נכדים.