מיכאל מאור

מיכאל מאור נולד בשנת 1933 בהלברשטט שבגרמניה, בן יחיד להוריו. לאחר עליית הנאצים לשלטון ברחו ההורים לספרד ומשם ליוגוסלביה, ומיכאל הועבר לבית סבו, בעיר בויל שבגרמניה. ערב המלחמה הוברח מיכאל אל הוריו בזגרב שביוגוסלביה. עם פרוץ המלחמה גורשו מיכאל והוריו לדרבנטה שביוגוסלביה. ב-1941 הוחלו חוקי הגזע על היהודים, והיהודים אולצו לשאת טלאי צהוב. המשפחה הצליחה לברוח לשטח האיטלקי, אך האיטלקים כלאו אותם במחנה ריכוז באי ראב. לאחר כניעת האיטלקים לבעלות הברית בספטמבר 1943 ברחה משפחתו של מיכאל והגיעה לשטח שהיה בשליטת הפרטיזנים. יום אחד תקפו האוסטשים, ומיכאל ברח אל היער תחת אש. ביער פגש את אביו, והשניים שהו בשלג כל הלילה תוך שהם מתחמקים מהאוסטשים. למחרת פגשו את האם ויחד הגיעו לעיר טופושקו. ב-1944 תקפו הגרמנים את טופושקו. מיכאל כבר היה רגיל לשגרת הבריחה ליער. כששב גילה כי הוריו נהרגו. משפחה יהודייה אספה אותו, והוא הועבר לבית יתומים של הפרטיזנים. הוא היה היהודי היחיד בבית היתומים וסבל מהצקות ומהתעללויות. לאחר מכן הועבר ממשפחה אומנת למשפחה אומנת, ובהן חש זר ולא שייך. הוא סיגל לעצמו תכונות של שורד. לאחר המלחמה הגיע מיכאל להכשרה ליד רומא שבאיטליה. ביוני 1945 העבירה אותו הבריגדה לנפולי, שם הוא עלה על אניית מעפילים. ב-15 ביוני 1945 הגיע ארצה ונשלח עם נוסעי האנייה לעתלית, אך הוא שוחרר והגיע לקיבוץ מזרע. בקיבוץ אומץ שוב וב-1951 התגייס לצנחנים והיה מדריך צניחה. הוא עבר קורס קצינים, השתתף בכמה פעולות תגמול, ובמבצע סיני מונה לשלישו של רפאל איתן בצנחנים. לאחר שירותו הצבאי למד מיכאל צילום בגרמניה ועבד בשורות המוסד. הוא נחל הצלחות רבות בשירות המוסד, ובפעולותיו השתמש במקצוע הצילום למסווה. למשל, הוא השיג מסמכים ממשרד התובע הכללי של באדן אסן, ומסמכים אלו שימשו ראיות למעשיו של אייכמן בהשמדת יהודים בשואה. עם שובו ארצה המשיך מיכאל לשמש צלם עיתונות, ובד בבד סייע לשב"כ. הוא שב לשרת בצבא ומילא תפקידים מגוונים. לאחר שחרורו מצה"ל הקים את המודיעין במשמר הגבול והיה קצין מודיעין ארצי של מג"ב במשך 15 שנה. כיום הוא משמש בהתנדבות יושב ראש דסק איפ"א (ארגון השוטרים הבין-לאומי) ישראל לארצות דוברות גרמנית.

מיכאל נשוי לשרה, ולהם שלושה ילדים וארבעה נכדים.