מרדכי ויזל

מרדכי ויזל נולד בשנת 1915 בעיירה ביצ'קב במחוז מרמורש שבצ'כוסלובקיה. מרדכי הוא הילד השלושה עשר מבין עשרים ואחד אחים ואחיות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הועברה עיירת הולדתו לריבונות הונגריה, והוא גויס לשירות חובה צבאי. כעבור שנת שירות אחת הועבר ליחידת כוח עזר שהיתה מורכבת כולה מיהודים. התנאים בצבא היו ללא נשוא: קור, רעב, השפלה מצד המקדים האנטישמיים ועבודת פרך. בשנת 1941 הועברה פלוגתו להורודינקה. כשסייע מרדכי ליהודים שרוכזו שם בשדה הפתוח, פגש ביניהם גם את אחיו הקטנים. אחיו אלה הועברו לאחר מכן לקמניץ-פודולסק ושם נרצחו. אחיו הגדולים נספו עם משפחותיהם באושוויץ. מבין עשרים ואחד ילדי משפחת ויזל שרדו רק שלושה. בינואר 1944 שוחרר מרדכי מהצבא. במשך שלושה חודשים נדד בין הכפרים והיערות בנסיון לשרוד תוך שהוא סובל מאד מרעב. בכפר ליד סלוטבונה נתפס, עונה קשות בידי הגסטפו ונשלח לאושוויץ עם יהודי הגטו האחרים באפריל 1944. עד ינואר 1945 עבד מרדכי במחנה בונה-מונוביץ, מחנה משנה של אושוויץ, בעבודות כפיה. בחודש זה הוא יצא לצעדת המוות בתנאי קור, רעב וצמא לגרמניה, עד שהגיע לברגן בלזן, שם שוחרר במאי 1945.

מרדכי עלה ארצה לאחר מעצר בקפריסין, וכיום יש לו שני ילדים, שבעה נכדים ונין.