לאה פז לבית וייצנר נולדה ב-1930 בלבוב שבפולין (כיום באוקראינה). אביה הרמן היה שופט אזרחי בעיר פשמישלני, ולאה הייתה קשורה אליו מאוד. כשהייתה בת חמש מת אביה, והיא עברה להתגורר בכפר קוחבינה, בחוותו הגדולה של סבה. בספטמבר 1942 גורשה לאה למחנה ההשמדה בלז'ץ עם אמה גוסטה וסבתה. השמועות על ההשמדה כבר נפוצו ברכבת, והאם החליטה שהגרמנים לא ייגעו בבתה היחידה, ואם נגזר על הבת למות, תעשה זאת האם בעצמה. היא הוציאה את לאה מהרכבת מבעד לפתח צר בדופן הקרון. לאה התחבאה ביערות וצעדה במשך לילות רבים עד ששבה אל קוחבינה, אל סבה ודודה שהצליחו להינצל מהגירוש.
דודה של לאה, מונדק (אברהם) פלדמן, עלה לארץ ישראל לפני המלחמה והתיישב בחיפה. בשנת 1939 חזר ללבוב כדי להכיר למשפחתו את ארוסתו ונתקע בפולין כשפרצה המלחמה. כשהגיעה לאה לקוחבינה, הכין מונדק עבורה תכנית הצלה. הוא קנה לה מסמכים מזויפים על שם הלנה לחוביץ, נערה נוצרייה, ולימד אותה לשרוד. "כך התחיל שינוי הזהות שלי", מספרת לאה, "דודי לימד אותי לשרוד בעולם האכזרי [...] הוא לימד אותי כל מה שנוצרייה טובה צריכה לדעת, את כל התפילות והמנהגים ואת דפוסי ההתנהגות, בפרטי פרטים [...] עם זאת הבהיר לי את המטרה שלי: להגיע בכל מחיר לארץ ישראל".
לאה הגיעה אל בית משפחת פלאושבסקי, ובהמשך הגיעה אל קרובת משפחתם סטפניה גוש. "הם עשו הכול כדי להציל את הנכדה של פלדמן. מתוך ידידות, לא בעבור כסף". מציליה קיבלו את אות חסידי אומות העולם מיד ושם. לאה זוכרת שמקומיים נרצחו בטקס פומבי משפיל מכיוון שהסתירו יהודים, דבר המעיד על אומץ לבם של מציליה. בעלה של סטפניה היה מפקד במחתרת הפולנית, הארמיה קריובה, וגייס אותה לשליחויות עבור המחתרת. בכל השנים הללו חלמה על היום שבו תגיע לארץ ישראל, כפי שרצה דודה מונדק. מונדק נרצח ב-1945, ערב השחרור, לאחר ששכן אוקראיני גילה את מקום המסתור שלו ושל הסב והלשין עליהם. לפני מותו הפקיד מונדק אצל מסתיריו – בני משפחת ווהאנסקי שלימים זכו גם הם באות חסידי אומות העולם – שני אלבומי תצלומים מארץ ישראל. לאה קיבלה את האלבומים לאחר המלחמה. היא עלתה לארץ באניית המעפילים "פאטריה" (מולדת), אך הבריטים עצרו את הספינה ושלחו אותה לקפריסין. בהפגנה שארגנו יושבי המחנה בקפריסין נפצעה לאה מירי של שוטר בריטי. הסיפור התפרסם בעיתונים בארץ ישראל, וכך איתרו אותה קרוביה בקיבוץ מרחביה, והיא התאחדה אתם לאחר עלייתה ארצה.
לאה נישאה לאפרים ונולדו לה שני ילדים, צבי ואסתר, ושישה נכדים. בנה צבי נהרג בתאונת מסוק.
