קלמן פרק

פרופ' קלמן פרק נולד ב-1930 בעיר קובנה שבליטא למשפחה ציונית אמידה. קלמן ואחותו למדו בגימנסיה העברית, ובביתם דובר הרבה על עלייה לארץ ישראל.

ב-1940 נכנסו הסובייטים לקובנה והחרימו את רכוש "הקפיטליסטים". אביו של קלמן ניצל ממאסר בעוון בורגנות בשל היותו חולה ומאושפז בבית חולים. ביוני-יולי 1941 רצחו הליטאים כעשרת אלפים יהודים. לאחר מכן נכנסו הגרמנים לקובנה, ובאוגוסט 1941 צוו שלושים אלף יהודי העיר לעבור לגטו בשכונת סלובודקה. הנער קלמן עבד, תחת שם אביו החולה, בעבודת כפייה בשדה התעופה של קובנה, עבודה פיזית קשה ששכרה חתיכת לחם. בחודשים שלאחר מכן נערכו בגטו אקציות, ואלפי אנשים נשלחו אל הפורט התשיעי ושם נרצחו.

ב-1944 יצאה אחותו של קלמן לחבור אל הפרטיזנים אך עקבותיה נעלמו. ביולי 1944, לשמע השמועה על חיסולו הקרב של הגטו, ניסתה משפחת פרק להתחבא במרתף הבית אך נאלצה כמו רבים אחרים לצאת מהמחבוא מחמת חומרי הנפץ שהשליכו הגרמנים ושגרמו להתפשטות שרפות. המשפחה הובלה לתחנת הרכבת ונדחסה לקרון בהמות, ובו צוהר קטן מסורג בתיל. אחד האנשים בקרון הצליח לקרוע את התיל, וארק'ה, בן דודו הצנום של קלמן, קפץ אל מותו. אמו של קלמן ביקשה שבנה יושלך: "הוא נראה כמו גוי, הוא ממזרון, הוא יישאר בחיים". אביו הניפו באוויר ובטרם השליכו אמר לו: "קלמן, דו זול זאיין א מענטש" (קלמן, היה בן אדם). הציווי הזה – לשרוד, להיות מישהו ולספר - ליווה את קלמן כל חייו.

קלמן החליט לצעוד מזרחה אל החזית הרוסית. הוא אימץ לעצמו שם וזהות ליטאיים וכך שוטט בכפרים אצל משפחות שלא חשדו ביהדותו, למעט פעם אחת שבה זיהתה איכרה את מוצאו אך הבטיחה לו שלא תסגירו ואף סייעה לו להסתתר. זו הייתה הפעם היחידה בכל שנות המלחמה שבה נשבר ופרץ בבכי מר. הוא הגיע לידיד נעורים של אביו, אך האיש סירב להסתכן ולעזור לו. קלמן נתקל בחיילים רוסים, והם התייחסו אליו כאל שבוי עד שהתבררה זהותו, והוא הועבר לטיפולו של קצין יהודי. הקצין דאג לו ושיכן אותו בפנימייה ליד מוסקווה. לבסוף חזר קלמן לקובנה והחליט לנסות לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר בווילנה, בביאליסטוק, בוורשה, בלובלין ובוונציה תוך שהוא מתכתב עם דודו שחי בירושלים. הדוד הצליח להשיג לקלמן אישור עלייה, והוא עלה ארצה ב-1945.

בישראל הצטרף קלמן ללח"י, נפצע במלחמת השחרור והתגייס לצה"ל. הוא למד וטרינריה בשווייץ והקים את המחלקה לאנטומיה ופיזיולוגיה ואת בית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורט באוניברסיטה העברית. הוא עסק במחקר וירוסים וסרטן.

קלמן נפטר ביוני 2019. הוא הותיר אחריו את בנו יונתן, רופא במקצועו, ונכדים.