דוד פלונסקי – יוּרֵק - נולד בוורשה ב-1926 למשפחה של שש נפשות. בילדותו עברה המשפחה לאוטבוצק, בסביבות העיר ורשה. עם פרוץ המלחמה וגבור הקשיים נאלצו יורק ואחותו - "ארים" למראה ודוברי פולנית – לסייע בפרנסת המשפחה וסחרו בשווקים בוורשה. ב-1940, עם הקמת גטו ורשה, היה יורק בן הארבע עשרה למפרנס יחיד. הוא הבריח מזון כשר לגטו ונחשף לסכנת חיים מתמדת, לסחטנות ולהתעללות של נערים פולנים.
ב-1942 צומצם שטח הגטו, החיים היו קשים מנשוא והאקציות תכפו וגברו. ההברחה התאפשרה דרך החומה בלבד, אך על אף הסיכון המשיך יורק להבריח מזון לגטו. ב-18 באוגוסט 1942 חזר יורק לאוטבוצק מ"עבודתו" ומצא את הוריו אורזים את מיטלטליהם. הם סיפרו לו כי למחרת הם נשלחים ברכבות. אמו התעקשה וצעקה כי לא יישאר ודחפה אותו מבעד לחלון הבית, ויורק ברח משם ולא חזר עוד. למחרת חוסלו יהודי אוטבוצק, והוא לא ראה עוד את משפחתו.
יורק ברח לוורשה ולן בבית הקברות, שם פגש את ד"ר לוי ולבסקי שארגן קבוצת לוחמים מחתרתית. יורק גויס להיות קשר-שליח, רכש והבריח נשק ותחמושת והעביר מידע.
באפריל 1943, ערב ליל הסדר, התקבלה הידיעה מהמחתרת הפולנית על תנועת כוחות לעבר הגטו. השמועה פשטה וכולם התבצרו במקומותיהם. בבוקר נתקלו כוחות האויב שנכנסו לגטו במטח אש של לוחמי המרד, חברי המחתרות השונות. הלחימה נמשכה כמה ימים וגבתה קרבנות רבים. הגטו בער, ושרידי קבוצת ולבסקי מצאו מסתור באחד הבונקרים. ב-11 במאי 1943 הפציצו הסובייטים את ורשה, ולאחר ההפצצה ירדו יורק וחבריו לתעלות הביוב, ויורק למד להכיר אותן היטב. יורק נשלח עם אחד מחבריו לחפש מקלט בצד הארי. באחת הגיחות נתפס חברו ונהרג. יורק הצליח למלט את חבריו הספורים שנשארו בתעלות בסיוע המחתרת הפולנית.
ליורק נודע כי בכיכר שלושת הצלבים בוורשה – מקום הומה שגם גרמנים נהגו לשוטט בו - ילדים מוכרים סיגריות ועיתונים. הוא חבר אל הילדים בכיכר והיה למוכר סיגריות. בלילות היה לן בבית הקברות הקתולי עד שנתגלה מקומו, והוא עבר להסתתר במרתפי בתים הרוסים.
עם פרוץ המרד הפולני באוגוסט 1944 ברח יורק ללובלין בעזרת מסמכים אריים מזוייפים. בתום המלחמה עבר ללודז' ושם עזר בחיפוש אחר יתומים יהודים והצטרף לשומר הצעיר. יורק עלה לארץ, נלחם בנגבה ונשאר בה עד שחרור אילת. הוא הצטרף למייסדי קיבוץ מגידו, שם הכיר את אשתו, אלכסנדרה, ניצולת שואה, והם נישאו והולידו שלושה ילדים. בנם איתן נפל במלחמת יום הכיפורים.
יורק עבד בארכיון גבעת חביבה, הרצה בבתי ספר על קורותיו בשואה וליווה משלחות נוער לפולין. הוא נפטר בשנת 2010.
