מלכה רוזנטל נולדה ב-1934, בסטניסלבוב, פולין. היא היתה בת בכורה למשפחה אמידה ומשכילה. האם עבדה כמורה לספרות פולנית והאב כסוחר עורות ובעל חנויות נעליים.
בזמן הכיבוש הרוסי התגוררה המשפחה בעיירה אוטיניה. עם נסיגת הרוסים ב- 1941 ניסתה המשפחה לברוח. מלכה זוכרת כי אביה נשא אותה על ידיו תוך כדי חציית הנהר. המשפחה נאלצה לשוב לאוטיניה. לאחר פוגרום קשה של המקומיים ביהודי העיירה הם נסעו לסטניסלבוב, שנכבשה כבר על ידי הגרמנים. בינתיים ילדה אמה את אחיה הקטן קופל'ה. ב-1942 הוכנסו היהודים לגטו. האב המשיך בעיסוקו כסוחר עורות עבור הגרמנים, והאם עבדה כמתורגמנית. הצפיפות בגטו היתה איומה. בדירה הצטופפו 15 ילדים בנוסף למבוגרים רבים. אמה של מלכה הביאה לבית ילדה הונגריה יתומה, טובה'לה. היא התגוררה עמם והיתה עוזרת למלכה לטפל באחיה התינוק. באחת האקציות ירדה טובה'לה לרחוב כשבזרועותיה האח קופל'ה כי שמעה שמחלקים גזר. מלכה שמעה פתאום צעקות : "גרמנים! גרמנים!". כשנסתיימה האקציה, מצאה מלכה ברחוב את גופתו של אחיה כשראשו מרוטש.
דניסה, המטפלת הפולנייה של מלכה, הוציאה בחשאי את מלכה ואמה מן הגטו, למקום ליד לבוב. פרופסור אחד, שהיה בעבר מורה של אמה, השיג לאם ניירות מזויפים ועבודה כמורה בתיכון. בעקבות איום בהלשנה נאלץ הפרופסור לגרשן מביתו ומלכה ואמה נסעו ברכבת לאחד הכפרים באזור אוטיניה. אחד הנוסעים זהה את האם ואיים להסגירן. בתוך המהומה הגדולה תפס אוקראיני את הפיקוד והודיע להמון המשולהב שהוא ייקח את השתיים למטה הגסטפו. הוא הוריד אותן מן הרכבת באלימות. עם התרחקות הרכבת הסתבר שהוא למעשה החליט להצילן. האוקראיני הוביל אותן למקום המסתור של האב, אצל משפחת קרוק, שומר היער. הם התחבאו באסם. יום אחד הגיע גרמני לאסם וגלה את אמה של מלכה. מבעד לחריץ בין ערימות הקש, ראו מלכה ואביה את הגרמני חוקר אותה היכן בני משפחתה. היא טענה שהם ברחו ליער. הגרמני הוציא אקדח וירה בה. בלילה יצאו מלכה ואביה אל היער. הם הסתובבו ביער כחודשיים כשהם ניזונים מפירות יער ופטריות. עם בוא החורף הכל קפא. הם החלו לנדוד בין בתי איכרים שהיו מוכנים להחביא אותם, בדרך כלל ללילה אחד. בוקר אחד, מלכה התעוררה וראתה כי אביה נעלם.
מלכה עברה להסתתר בבית משפחת קוט, סנדלר שעבד אצל סבה. מר קוט חש שמסוכן מדי לשכן את מלכה בבית, וחפר עבורה בור. בבור הוא הציב חבית עם פתח, מלא אותה בקש, הכניס לשם שתי שמיכות ובובת סמרטוטים ושכן שם את מלכה. היא שהתה בחבית כשנה וחצי. באפריל 1944 הוצאה מלכה מן החבית ללא יכולת להפעיל את גפיה. לאחר השחרור, מלכה התאחדה עם אביה שנישא בינתיים בשנית, ונדדה עמם ברחבי אירופה. בשלב מסוים היא החליטה לעלות בגפה לארץ ישראל.
היא עלתה לארץ בפברואר 1948. מלכה שרתה בצבא כ-12 שנה כראש מדור תנועת ציוד בחיל החימוש. במקביל הכירה את בעלה דב. הם נישאו ונולדו להם 2 בנות. כיום, פעילה מלכה בבית "להיות". בבית חברים כ- 3,000 ניצולי שואה, מתוכם 400 עדים.
למידע על סרט שהופק על חייה של מלכה רוזנטל, על ידי בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם לחצו כאן.
