דב שמעוני

דב שמעוני נולד בבודפשט שבהונגריה בשנת 1919 בשם ארווין שוורץ למשה וגיזלה לבית ביינהקר שהשתייכו לזרם הנאולוגי, ולו אחות בכורה מרגלית.

במלחמת העולם השנייה נלקח דב למחנה עבודה, שם נפצע ואושפז בבית חולים של הצבא ההונגרי. בחופשות מחלה שימש פקיד בבית החולים היהודי בבודפשט, וכך לא נשלח לחזית.

במרץ 1944, כשכבשו הגרמנים את הונגריה, החרים האס-אס את בית החולים היהודי וציווה על הוצאת החולים. בתוך שבוע נאלצו דב וחבריו להכשיר את בית הספר היהודי לבית חולים חלופי. דב הצטווה להציג לפני אנשי האס-אס את רשימת המצאי של בית החולים. בידעו כי מרגע זה לא יתאפשר להוציא דבר מבית החולים, הציג דב את המסמכים למעט מסמכי הציוד הקטן שהוא שרף. כך אפשר לעובדי בית החולים להוציא את הציוד המיטלטל על גופם. לבסוף העבירוהו לבית החולים שהוקם בגטו בודפשט.

בקיץ 1944 נאסרו אלפים מיהודי בודפשט, ובהם משפחתו של דב, והוחזקו בכמה מבנים בעיר. דב גילה זאת והצליח להעביר את משפחתו לבית שממנו כבר נלקחו היהודים ושנתלה עליו השלט "בית נטול יהודים". כך ניצלו בני משפחתו הקרובה.

גטו בודפשט הוקם בסוף 1944, ובו הוקצה לבית החולים בניין שהיה קטן מכדי להכיל את תושבי הגטו החולים, ולכן השתתף דב בהכנת עוד 18 מבנים כדי שישמשו בתי חולים: ארבעה בגטו ו-14 מחוץ לגטו. דב היה שותף במציאת המקומות, הכין את התשתיות להקמת בתי החולים וסייע בארגון ציוד, מזון וכוח אדם. הוא פנה לבתי חולים בעיר ולחברי פלוגת העבודה שעבד בה, וכך הצליח לגייס 22 עובדי תחזוקה ועובדי תברואה. מכיוון שעובדי בית החולים קיבלו אישור כניסה לגטו, הם הצליחו להכניס מזון ותרופות לגטו ולהוציא חולים מהגטו.

בינואר 1945 שחרר הצבא האדום את האזור. דב פעל לשיקום בית החולים היהודי. הוא השתתף בהקמת תנועות ציוניות בעיר והיה בקונגרס הציוני בבזל. נוסף על כך הוא ניהל את מוסדות הבריאות של הג'וינט בהונגריה.

בינואר 1949 עלה דב ארצה עם משפחתו. הוא עבד בבית חולים צבאי (כיום תל השומר) ולאחר מכן עבד בתפקידי ניהול בבתי חולים ובקופת חולים כללית. לאחר פרישתו לגמלאות התנדב לעבודות ציבוריות, בין היתר בארכיון מוזאון ההגנה ובאגודה למלחמה בסרטן.

בשנת 1990 נפטרה אלישבע, אשתו של דב ואם שתי בנותיו. דב נשוי לאילונה, ולו תשעה נכדים וארבעה נינים.