חנה ויסמן

חנה ויסמן נולדה בשנת 1929 למשפחה בת שני ילדים בעיר קובנה. ביוני 1941 החלו כוחות גרמניים להפציץ את קובנה ומשפחתה של חנה ברחה לכיוון גשר וילנה, גילתה שהגשר הופצץ ובלית ברירה חזרה לקובנה. בדרכם נתפסו חנה ואביה והובלו לפורט השביעי, מצודה בעיר סמוכה. חנה הופרדה מאביה ופגשה את אמה. לאחר כמה ימים ראתה קבוצה של גברים, וביניהם אביה, מובלת לכיוון הבורות. בלילה נשמעו הדי יריות מכיוון הבורות, וחנה הבינה שאביה נרצח. יומיים לאחר מכן הובלו חנה ואמה לפורט התשיעי, ומקץ יומיים נוספים שוחררו הנשים והילדים. באוגוסט 1941 הועברה המשפחה לגטו בשכונת סלובודקה. באותה עת התחילו האקציות, ובאקציה באוקטובר 1943 נשלחה המשפחה למחנה באסטוניה, שם סבלו מקור מקפיא, מרעב ומתנאים תברואה ירודים ביותר. לאחר חצי שנה הועברה המשפחה למחנה העבודה קיריולי ובאחת האקציות במחנה נלקחה אמה של חנה עם יהודים אחרים והם הומתו ביער ביריה. לאחר כמה חודשים נשלחה חנה עם אחיה למחנה שטוטהוף בגרמניה שם נפרדו דרכיהם. בשטוטהוף הצליחה חנה להינצל משתי אקציות של ילדים: מאחת הצליחה להימלט ומהאחרת ניצלה עקב חוסר מקום במשרפות. לאחר מכן הועברה חנה למחנות אחרים שהאחרון בהם היה ברגן בלזן ובו שהתה עד שחרורו במאי 1945. לאחר המלחמה נודע לה שגם אחיה הועבר למחנה ברגן בלזן אך נספה סמוך לשחרור המחנה.

בשנת 1947 עלתה חנה לארץ ישראל ונישאה, וכיום היא אם לשני ילדים וסבתא לשלושה נכדים.