בקיץ 1942 עבר סחלויש להתגורר עם שני אחיו בביתה של אחותם הבכורה, מרגרטה. מרגרטה, תופרת במקצועה, ובעלה ז'וזף סטודל (Stodel), חייט במקצועו, התגוררו באמסטרדם, בכתובת - Afrikanerplein 50 I.
ב-16 במרץ 1943 נשלח סחלויש למחנה הריכוז ווכט (Vught) בהולנד. משם נשלח לעבודות כפייה במחנה חוץ של ווכט בגשרי מורדייק (Moerdijk).
ב-17 ביולי 1943 נשלח למחנה המעבר ווסטרבורק ושהה בו קצת יותר מחצי שנה.
ב-15 בנובמבר נשלח סחלויש לאושוויץ. בהגיעו למחנה, עבר את הסלקציה, קבל את המספר 164030 והפך לאסיר למחנה.
סחלויש היה אסיר באחד ממחנות המשנה של אושוויץ – מכרה הפחם גינתֶרגרוּבֶּה (Günthergrube), בלנדזיני (Lędziny). על פי מסמכים מארכיון אושוויץ עבר סחלויש בדיקות רפואיות תקופתיות במרפאה של הוואפן ס"ס במחנה ב-15 בספטמבר 1944.
מרגרטה וז'וזף סטודל נרצחו באושוויץ באוגוסט ובספטמבר 1942. גם שני אחיו האחרים של ארון נרצחו: לנרט בן ה-20 נרצח באושוויץ במאי 1944 והאח הצעיר, הרטוג, נרצח ב-9 באפריל 1943 במחנה ההשמדה סוביבור, והוא בן 14.
הטרנספורט
ב-15 בנובמבר 1943 יצאו 995 יהודים בטרנספורט RSHA ממחנה המעבר ווסטרבורק שבהולנד לאושוויץ. בטרנספורט היו - 166 ילדים, 281 גברים, 291 נשים מתחת לגיל 50 ו-257 זקנים.
לאחר הסלקציה, קבלו 275 גברים את המספרים 163798 – 164072, ו-189 נשים את המספרים 68724 – 68912.
הנותרים, 531 בני אדם נרצחו מיידית בתאי הגז.
