הוריו, אליהו וקיילה, היו בעלי מאפייה, אחת מחמש המאפיות שהיו בבעלות יהודית בעיירה. המשפחה גרה ברחוב קוטנובסקה מס. 11 או 13. לאליהו וקיילה נולדו כמה ילדים: הבן הבכור מונייק היה נשוי לרותי, בן נוסף בשם הרצקה היה נשוי לבת העיירה קובל (Kowel), וכן היו יונה, יוטקה, שמואל ופריידה. כולם נספו.
גוסטינסקי התחתן בגטו קרושנוויצה בחתונה האחרונה שנערכה בגטו ונולד לו בן.
ב-1941 נשלח גוסטינסקי מהגטו למחנה לעבודת כפייה קוסטרין (Küstrin) שבאזור פוזנן.
ב-28 באוגוסט 1943 נשלח גוסטינסקי מקוסטרין לאושוויץ. בהגיעו למחנה, עבר את הסלקציה, קבל את המספר 142023 והפך לאסיר במחנה.
גוסטינסקי הועבר למחנה גוטה הופנונג (Gute Hoffnung) בליבייז (Libiąż) שליד אושוויץ. קיים רישום על אישפוזו בבית החולים במחנה ב-14 בנובמבר 1944.
רישום נוסף במסמכים מ-1944 מראה שגוסטינסקי הועבר למכרה הפחם יאנינאגרובה (Janinagrube) בליבייז – מחנה משנה של אושוויץ III.
בעדותו של ניצול הצעדה זנק מאור, הוא מספר על הרצח במליני ועל הירצחו של גוסטינסקי:
"כשהשיירה התקרבה ליער, שני אנשי ס.ס. זרקו רימונים בתור צחוק ואז החלו מלווי השיירות לצעוק "פרטיזנים!" ולירות באסירים. זה נמשך כחמש דקות. כל השדה היה מכוסה בהרוגים ופצועים וביניהם היה גם יונה גוסטינסקי."
הטרנספורט:
ב-28 באוגוסט 1943 נשלחו בטרנספורט RSHA ממחנה קוסטרין 800 יהודים לאושוויץ. לאחר הסלקציה, 667 גברים קבלו את המספרים 141903 – 142569 והתקבלו למחנה. הנותרים, 133 גברים הובלו מיידית לתאי הגז ונרצחו.
מסמכים:
רשימות בכתב יד שערכו ניצולים מקרושנוויצה, המתעדות את יהודי הגטו בעיירה. בין הרשומים משפחת גוסטינסקי
