הורביץ החל לעבוד בגיל צעיר כפקיד בבנק הממלכתי של הולנד בנושא הביטוח
(Rijksverzekeringsbank). סמואל למד שנים ארוכות בכדי לקדם את הקריירה המקצועית שלו בבנק והוכר כמנהל חשבונות. הוא היה ספורטאי חובב, חבר במועדון אתלטיקה באמסטרדם. תחביב נוסף שלו היה ציור והוא עמד בקשרי ידידות עם ציירים מקצועיים.
הורביץ נישא ב-1934 לאישה גרמניה, מריה לבית סאמן (Samann). מריה נולדה ב-1905 למשפחה קתולית ומגיל 18 עבדה כמטפלת בילדים באמסטרדם. הוריה לא התנגדו לנישואיה ליהודי על אף שהתקיימו שנה לאחר עליית היטלר לשלטון. ב-21 ביוני 1938 נולד לבני הזוג בנם יחידם, ארוין-פול. המשפחה התגוררה באמסטרדם בכתובת: Vechtstraat 102 II.
לאחר כיבוש הולנד, בנובמבר 1940, פוטר הורביץ ממשרתו. הוא החל לעבוד ב"יודסה ראט" (בהולנד נקרא היודנראט הארצי בשם יודסה ראט) במחלקת ההגירה ובמחלקה הכלכלית. הוא היה פעיל מחתרת ודאג להסתרת יהודים במקומות מחבוא.
ב-28 בדצמבר 1943 נאסר הורביץ והוחזק בתא מעצר בבית הסוהר- אמסטלפינסווך (Amstelveensweg). ב-24 במרס 1944 הועבר הורביץ למחנה המעבר וסטרבורק ושהה שם בצריף מס' 67, צריף העונשין. ב-5 באפריל שולח לאושוויץ כמקרה עונשין - Strafgeval – מונח בו השתמשו הנאצים כלפי מי שנתפס במסתור או היה פעיל במחתרת. הורביץ הגיע למחנה אושוויץ ב-7 באפריל עבר את הסלקציה, קבל את המספר 179919 והפך לאסיר במחנה.
הרישום האחרון לגביו במסמכי המחנה הוא מה-6 באוקטובר 1944 ממחנה הגברים (Männerlager).
אשתו מריה ובנו ארווין-פול, שרדו. מריה נפטרה ב-1972 וארוין-פול חי בהולנד.
הורביץ מונצח באתר של משרד הביטחון ההולנדי כמי שמסר את נפשו למען המולדת בלחימה במחתרת במלחמת העולם השנייה.
הוריו של סמואל, מאיר ולינה הורביץ,נרצחו בסוביבור ב-4 ביוני 1943. אחיו סלומון נישא לקלרה ולשניים נולד בן בשם מקס (מאיר). בני הזוג נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. קלרה ב-3 בספטמבר 1943 וסלומון ב-31 במרס 1944. בנם של בני הזוג הוברח בידי המחתרת ההולנדית וחי בזהות שאולה במשפחה הולנדית קתולית בדרום הולנד. ב-1948 עלה מאיר לארץ ישראל והוא מתגורר בבאר שבע. אחותו של סמואל, אווה, נישאה למרסל ובמאי 1941 ילדה את בנם מישל-אמיל. המשפחה נרצחה במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. אווה ומישל-אמיל ב-23 ביולי 1942 ומרסל ב-23 בספטמבר 1942.
הטרנספורט
ב-4 באפריל 1943 הגיעו לאושוויץ 240 יהודים בטרנספורט (RSHA) שנשלח ממחנה המעבר וסטרבורק. הטרנספורט כלל – 160 גברים, 112 נשים ו-22 ילדים. לאחר הסלקציה, 62 גברים קבלו את המספרים 179648-179709, 67 נשים קיבלו את המספרים 76534-76600 והפכו לאסירים במחנה.
הנותרים, 111 יהודים, נרצחו מיידית בתאי הגז.
