"מעצבים זיכרון" - תחרות עיצוב הכרזה הממלכתית תשפ"א (2021)

השואה מסרבת להפוך להיסטוריה" כך אמר פרופ' ישראל גוטמן, ניצול שואה מבכירי ההיסטוריונים וממקימי הקתדרה ללימודי השואה באוניברסיטה העברית .

השלכותיה של השואה משפיעות על תחומי דעת שונים ומעצבות באופנים רבים את הזיכרון, אשר ממשיך להתהוות במרחב הציבורי הישראלי .

כ"ז בניסן, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוא היום בו מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של ששת המיליונים שנרצחו על ידי הגרמנים הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה .

זהו יום של זיכרון אישי וקולקטיבי, יום של הנצחה ושל אזהרה מפני הפוטנציאל ההרסני הטמון באנושות .

התחרות לעיצוב כרזה ממלכתית, שזו לה השנה השתים-עשרה, מזמינה דור של יוצרים ישראליים עכשוויים להביע קשת רחבה של משמעויות הקשורות בשואה באמצעות שפה חזותית. בכך ניתן ביטוי ליחסם של היוצרים לזיכרון השואה ולהשפעתם על עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית .

התחרות השנה התמקדה בנושא: " עד היהודי האחרון-שמונים שנה לתחילת ההשמדה
ההמונית ". היקף רחב ומגוון של מעצבים ואמנים השתתפו גם השנה בתחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית.

חברי וועדת השיפוט

• מר יקי מולכו, מעצב
• פרופ' מרב סלומון, ראש תחום אנימציה בחוג לעיצוב תקשורת חזותית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
• מר שאול פטל, מרכז ההסברה, משרד התרבות והספורט
• פרופ' תמיר שפר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית HIT חולון
• פרופ' טרי שרויאר , מרצה בכירה ויצ'ו חיפה
• גב' רחל בד קפלן, מנהלת יחסים בינ"ל, ביה"ס הבין- לאומי להוראת השואה, יד ושם
• גב' אליעד מורה-רוזנברג,  מנהלת מחלקת אמנות, אגף המוזיאונים, יד ושם
• גב' מאשה פולק רוזנברג, מנהלת מחלקת הדרכות חינוכיות, ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה,  יד ושם
• גב' עינבל קויתי-בן דב, מנהלת אגף הנצחה וקשרי קהילה, יד ושם
• גב' איריס רוזנברג, מנהלת אגף התקשורת, יד ושם

הכרזה הזוכה

מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י גב' ולדה שימנובסקי , בת 33 מראשון לציון.
ולדה בוגרת תואר שני בביולוגיה מולקולרית מאונ' בר-אילן.  עלתה לארץ בשנת 1996 מאוקראינה עם אמה, מרגריטה ז"ל, אדריכלית ומהנדסת בניין במקצועה. גדלה בשכונה ב' באשדוד.
סבה, נוסין דיין ז"ל, ניצול שואה, שרד את השואה עם  הוריו ומשפחתו המורחבת בגטו ז'מרינקה שבאוקראינה.
ולדה, שירתה בצבא הגנה לישראל כמש"קית קישור בחיל השלישות. מאז ומתמיד אהבה ליצור ולצייר. בשנה האחרונה החליטה לעזוב את תחום המדעים ולהתחיל ללמוד באופן עצמאי את תחום העיצוב הגראפי ולעסוק בו.
בעיצוב הכרזה רצתה  להציג את הדה-הומניזמציה שעברו היהודים בתקופת השואה זאת ע"י עיצוב מילים בדמות "ברקוד". לעומת המספרים שנמצאים , בדרך כלל, בתחתית הברקוד, האותיות המרכיבות את המשפט "עד היהודי האחרון" נמצאות בחלקו העליון ובכך מוסיפות מימד אנושי – הומני.
הכרזה מסמלת קריאה לעם היהודי, למצוא, לתעד, להנציח ולזכור את קורבנות השואה, כל אדם, עד הנספה האחרון. 

מנימוקי חבר השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:

הכרזה עושה שימוש פואטי בביטוי עד היהודי האחרון ומעבירה אותו תהליכי דילול והשטחה כדימוי למהלכו של הזיכרון לאורך השנים. האותיות ההולכות ונמשכות כלפי מטה, הופכות לקווים צפופים המדמים גדר, יער עצים צפופים או ברקוד ובכך מעניקים ממשות ויזואלית לשאיפה להשמיד את כל העם היהודי ולדרכים השונות בהן השמדה זו נעשתה עד שהגיעה לשלבה האחרון התעשייתי. האותיות הנגרסות יוצרות ברקען דימוי נוסף של מעבה שיחים ויער ובכך מתכתבות עם נושא התחרות: עד היהודי האחרון – שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית.
האותיות העבריות ההולכות ומטשטשות עד לכדי קו נעלם מתכתבות עם מסורת קליגרפיה יהודית עתיקת שנים מתפוצות שונות ועם הניסיון והשאיפה להשמדת כוללת של העם היהודי בגופו ובתרבותו על מאפיינה השונים.
במינימליזם הוויזואלי  של הכרזה ומאפייניה באים לידי ביטוי  הקושי בתיאור מילולי  ובסיפור השואה ואתגר שימור זיכרונה לדורות הבאים. 

מערך שיעור

למערך השיעור של הכרזה הזוכה לחץ כאן >>>