"מעצבים זיכרון" - תחרות עיצוב הכרזה הממלכתית תשפ"ב (2022)

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא היום בו מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של ששת המיליונים שנרצחו על ידי הגרמנים הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה . זהו יום של זיכרון אישי וקולקטיב אשר ממשיך להתהוות ולהתעצב במרחב הציבורי הישראלי.

התחרות "מעצבים זיכרון" לעיצוב הכרזה הממלכתית, שזו לה השנה ה - 12, מזמינה דור של יוצרים ישראליים עכשוויים להביע קשת רחבה של משמעויות הקשורות בשואה באמצעות שפה חזותית. בכך ניתן ביטוי ליחסם של היוצרים לזיכרון השואה ולהשפעתם על עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית.

היקף רחב ומגוון של מעצבים ואמנים השתתפו בתחרות שהתמקדה השנה בנושא: " מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה" :

"על־פי מדיניות הפתרון הסופי עקרו הגרמנים הנאצים ועוזריהם מיליוני יהודים מבתיהם ושילחו אותם אל מותם. הפעולה המאורגנת הזאת הייתה אירוע היסטורי שהחריב קהילות יהודיות שהתקיימו מאות שנים בכל המרחב שכבשה גרמניה. המונים הובלו ישירות לאתרי ההשמדה ורבים אחרים הועברו תחילה לתחנות ביניים דוגמת גטאות ומחנות מעבר. לא בכדי היה קרון הרכבת, ששימש אמצעי השינוע המרכזי, לאחד הסמלים המוכרים של השואה. הקרון, סמל הקדמה, הגלובליזציה והטכנולוגיה האנושית במונחי המאה התשע ־ עשרה והעשרים הפך להיות סמלה של נסיגה מוסרית מערכי אנוש אל תהום של תעשיית רצח שלא נודע כמותה......" (מתוך הרציונל השנתי של יד ושם לשנת תשפ"ב).

חברי וועדת השיפוט

• מר יקי מולכו, מעצב רב תחומי, אומן ומרצה לעיצוב במכללת שנקר.
• פרופ' מרב סלומון, פרופ' לאיור במחלקה לתקשורת חזותית ובתוכנית לתואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
• מר שאול פטל, מנהל תחום אירועים וטקסים במרכז ההסברה, המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים
• פרופ' תמיר שפר, מרצה בפקולטה לעיצוב, המכון הטכנולוגי HIT חולון.
• פרופ' טרי שרויאר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית, המרכז האקדמי ויצו חיפה .
• גב' אליעד מורה-רוזנברג,  מנהלת מחלקת אמנות, אגף המוזיאונים והמערך למבקר, יד ושם.
• גב' אורית מרגליות, מנהלת מחלקת הדרכות חינוכיות, ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה,  יד ושם.
• גב' עינבל קויתי-בן דב, מנהלת אגף הנצחה וקשרי קהילה, יד ושם.
• גב' איריס רוזנברג, מנהלת אגף התקשורת, יד ושם.

הכרזה הזוכה

מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י גב' אור סימון שואט מטבעון.

אור, בת  לנתלי  וציון שואט. נכדה לאנרייט שעלתה לארץ בשנת 1948 מטוניס לאחר שגורשה יחד עם משפחתה.  בבעלות המשפחה בטוניס היה מפעל טקסטיל אשר הוחרם על ידי הנאצים בתחילת המלחמה בו אולצו לייצר טלאים צהובים.

אור בוגרת מסלול עיצוב גרפי בסטודיו 6B  בחרה להמחיש בעבודתה כיצד אדישות ושלילת האנושיות יכולות להוביל למעשי זוועות ולאובדן צלם אנוש, וביקשה להציף מסר היסטורי של חמלה וקבלת האחר.

מנימוקי חבר השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:

בכרזה דימוי מעניין המשלב את אחד מסמלי השואה המובהקים – קרונות הרכבת. בכך מתכתבת הכרזה עם הנושא המרכזי השנתי:  מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה.

הרכבת הנעטפת במספרי הקורבנות שנעקרו ונתלשו ממרקם חייהם ונשלחו אל מותם, ממחישה באופן זה את תהליך שלילת האנושיות של מיליוני היהודים שהפכו באחת מבני אדם בעלי זהות לחלק מקבוצה נרדפת, שכל זכויותיה נשללו ממנה בתהליך שהוביל עד לרציחתה.

המספרים  החקוקים בכרזה, קועקעו על גופם של אסירי אושוויץ  אשר שולחו למחנה מכל רחבי שטחי הכיבוש הגרמני הנאצי ומשרטטים את המפה הגיאוגרפית של גורלו של העם היהודי שנדון  להשמדה. 

עשן הרכבת מתמזג במובן זה עם עשן המשרפות ויוצר מתח בין הציר האנכי של העשן המיתמר לציר האופקי של תנועת הרכבת המובילה את הלכודים בה.

הערפל השחור האופף את הכרזה מסמן את ליקוי המאורות שהתחולל בתקופה זו ומייצג את אתגר שימור הזיכרון בחלוף השנים עם התמעטות דור הניצולים.

מערך שיעור

למערך השיעור של הכרזה הזוכה >>>