"מעצבים זיכרון" - תחרות עיצוב הכרזה הממלכתית תשפ"ג (2023)

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא היום בו מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של ששת המיליונים שנרצחו בידי הגרמנים הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה . זהו יום של זיכרון אישי וקולקטיב אשר ממשיך להתהוות ולהתעצב במרחב הציבורי הישראלי.

התחרות "מעצבים זיכרון" לעיצוב הכרזה הממלכתית, שזו לה השנה ה - 13, מזמינה דור של יוצרים ישראליים עכשוויים להביע קשת רחבה של משמעויות הקשורות בשואה באמצעות השפה החזותית. בכך ניתן ביטוי ליחסם של היוצרים לזיכרון השואה ולהשפעתם על עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית.

מעצבים ויוצרים רבים השתתפו בתחרות שהתמקדה השנה בנושא: התנגדות יהודית בתקופת השואה בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה.

"נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו... אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום.."  מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ, גטו ורשה, 1943.

ההתנגדות היהודית לבשה פנים וצורות רבות: התנגדות רוחנית, תרבותית, מחתרתית ־ פוליטית,  חינוכית או דתית; תיעוד מחתרתי של המאורעות; זיוף תעודות זהות ותעודות חסות; הסתרת יהודים; הברחת אלפי יהודים אל מעבר לגבולות המדינה למקומות בטוחים יותר; בריחה ממחנות ומגטאות; מרידות חמושות והצטרפות למחתרות בארצות הכיבוש; מתן סיוע לבעלות הברית ועוד. רבות מפעולות אלה היו ביטוי התרסה של יהודים נגד הרדיפות הקיצוניות של הגרמנים ועוזריהם ונעשו בניסיון לשמור על גופם ועל נפשם כאחד.  לא היה בכוחה של ההתנגדות הענפה להציל את המוני היהודים. לנוכח נחישותם של הנאצים ליישם את הפתרון הסופי והכוח שהיה נתון בידיהם ובידי שותפיהם היו ההתנגדות והלחימה מאבק של מיוסרים הנטושים לגורלם. ועם זאת, היקפה ורבגוניותה של ההתנגדות היהודית בתקופת השואה על פניה הרבים הנחילה מורשת יהודית לדורות ובה בעת היא מסמלת את עוצמתה של רוח האדם ואת ערכיה. ( מתוך הרציונל השנתי של יד ושם לשנת תשפ"ג)

חברי וועדת השיפוט

• מר יקי מולכו, מעצב רב תחומי, אומן ומרצה לעיצוב .
• פרופ' מרב סלומון, המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ובתכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
• מר שאול פטל, מרכז ההסברה, משרד התרבות והספורט
• פרופ' תמיר שפר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית, המכון הטכנולוגי HIT חולון
• פרופ' טרי שרויאר, דיקנית הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי בשנקר
• מר דני דיין, יו"ר יד ושם
• גב' אליעד מורה-רוזנברג,  מנהלת מחלקת אמנות, אגף המוזיאונים והמערך למבקר, יד ושם
• גב' עינבל קויתי-בן דב, מנהלת אגף הנצחה וקשרי קהילה, יד ושם
• גב' איריס רוזנברג, מנהלת אגף התקשורת, יד ושם
• ד"ר יעל ריצ'לר, מנהלת פדגוגית של ביה"ס הבין לאומי להוראת השואה, יד ושם
• שלומית שטיינר, פיתוח תכניות לימוד במגמה להכשרת מורים, ביה"ס הבין לאומי להוראת השואה, יד ושם

הכרזה הזוכה

מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י מאי ניצן, בת 25 מרמת השרון, מעצבת UI בחברת Aman Digital וסטודנטית שנה ד׳ לעיצוב תקשורת חזותית ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון. 

מאז ומתמיד היה נושא השואה קרוב לליבה של מאי והיא עסקה בו בעיקר מההיבט היצירתי-גרפי. רק בבגרותה גילתה מאי כי השואה קשורה בעבותות לסיפור חייו של סבה עמנואל (פרחי) ניצן ז"ל , יליד רוסה, בולגריה ששרד את השואה, ובגיל 16 עלה לבדו ארצה באניית מעפילים.

עמנואל לא סיפר את קורותיו בשואה ויצירתה של מאי מבטאת את הרצון לספר את סיפורו – שלא יישכח. הכתם השחור שבמרכז הכרזה משקף את הכתם שהותירה המלחמה על האנושות ואת שקיעתם של ערכי המוסר, מאידך כדור השמש מסמל את כוחו המתחדש של הטבע, את הצמיחה והתקווה בצל הקושי.

מנימוקי חבר השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:

בכתם צבע שחור, על  נייר דמוי מפה, משרטטת הכרזה את קווי המתאר של גטו וורשה בחלק משנות קיומו. ואולם קווי המתאר איבדו בכרזה מהראליזם הטופוגרפי, עברו התמרה והפכו לאבסטרקט, לדימוי,  בתוכו נחבאים דימויים מתפתחים כגון גולגולת, כלי נשק ועוד.

מרד גטו וורשה הפך עוד בזמן התרחשותו לאחד מסמליה המובהקים של ההתנגדות והגבורה היהודית בשואה. הידיעות עליו נפוצו ברחבי פולין, שטחי הכיבוש הנאצי והעולם החופשי תוך כדי ימי הלחימה הנואשת. עצם קיומו של המרד העלה על נס את רוח האדם ותעוזתה לנוכח הרדיפות והשמדת העם היהודי ע"י הגרמנים ועוזריהם. היה זה מרד גטו וורשה שעליו אמר אנטק צוקרמן, מלוחמיו, "...זה לא נושא ללימוד בבית ספר צבאי. לא הנשק, לא המבצעים, לא הטקטיקה. אם יש בית ספר ללימוד רוח האדם, הרי שם זה צריך להיות מקצוע לימוד ראשי". 

המרד הוא מופע אחד מני רבים של התנגדות וגבורה יהודית בשואה. יהודים בשואה נקטו בסוגי התנגדות שונים. שרטוט מפת הגטו בכרזה, המקיפה את כלל אוכלוסייתו, מרחיבה את נושא ההתנגדות למופעיו הרבים והמגוונים.

מיקום המפה האבסטרקטית של הגטו על הנייר, הצמדתה למד גובה וההבנה כי חלקה של המפה מצוי בתהליך שקיעה, מסמלים את שקיעתם של ערכי היסוד והמוסר בתקופה ואת התפרקותה של תבנית הערכים האנושית הבסיסית ובראשה הציווי "לא תרצח".

כהשלמה לשקיעה זו עומדת במלוא עוזה שמש צהובה ברקיע. השמש מתכתבת עם הטלאי הצהוב אותו נאלצו יהודים לשאת כאות קלון אשר הפרידם מהחברה הסובבת, ובו בזמן מתכתבת עם הפואמה הנצחית של חיים נחמן ביאליק "בעיר ההריגה" ובו השורה "הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט."

למערך השיעור של הכרזה הזוכה >>>