ניצול השואה רס"ן פנחס אדלר השתתף בהפצצות על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הוא היה מוותיקי חיל האוויר ושירת כמדריך קרקע ראשי בבית הספר לטייס של חיל האוויר.
פנחס אדלר נולד בשנת 1921 בלובלין שבפולין וגדל בביאליסטוק ולו אח צעיר ממנו בשש שנים, נתן. אביו השתייך לתנועה הציונית הרוויזיוניסטית ולימד ספרות פולנית בגימנסיה העברית בעיר. פנחס היה תלמיד הגימנסיה, ועם תום לימודיו ב-1937 התקבל ללימודים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ורשה.
בשנת 1938 נפטר אביו של פנחס. בספטמבר 1939 כבשה ברית המועצות את ביאליסטוק. נציגי המשטר הקומוניסטי ערכו חיפוש בבית המשפחה על רקע חשד לפעילות ציונית אסורה, אך עקב פטירתו של האב, לא נמשכה רדיפת המשפחה על רקע זה. פנחס התקבל לתפקיד מנהלתי בבית מלאכה לקטרי רכבת. במקביל המשיך בלימודיו בהתכתבות, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מינסק.
בקיץ 1941, עם פלישת הגרמנים למזרח פולין ולברית המועצות, היה פנחס בחופשה בדרוסקינינקאי שבליטא, ולא יכול היה לחזור לביתו שבביאליסטוק. פנחס ונתן ברחו דרום-מזרחה והגיעו להרי הקווקז ברגל, ברכבות ובכלי רכב אחרים. הם הגיעו לוולאדיקווקז (אורדז'וניקידזה), שם נעצר פנחס בחשד לריגול. תעודת העובד שלו הצילה אותו ממאסר והוא התקבל להנהלת הרכבת באזור הקווקז. הוא היה סגן מנהל המחלקה ליערות, אשר סיפקה אדנים לפסי רכבת. נתן למד במערכת החינוך המקומית.
עם התקרבות הגרמנים פונה אזור הקווקז. פנחס ונתן הועברו למחצ'קלה ולדרבנט בדרום רוסיה. באביב 1944, עם התהפכות המגמה בחזית ונסיגת הגרמנים, שבו השניים לוולאדיקווקז. הם התנדבו לחיל האוויר הפולני, שהוקם בברית המועצות מפולנים שהצליחו להימלט מאזור הכיבוש הגרמני. הם סיימו את לימודיהם בבית הספר לקצינים נווטים בחיל האוויר של הצבא האדום בצ'קאלוב (לימים אורנבורג) בדרום הרי אוראל, בדרום רוסיה והוסמכו לקצונה. פנחס פיקד על קבוצה של כ-50 איש - רובם פולנים ומיעוטם יהודים - שהשתלמו בנווטות טייס בהרי אוראל. פנחס ונתן הוכשרו כנווטים וכמפציצי לילה והשתתפו בהפצצות על הצבא הגרמני ועל גרמניה. רק שניהם שרדו בשואה מכל משפחתם.
לאחר תום מלחמת העולם השניה המשיכו פנחס ונתן לטוס במסגרת חיל האוויר הפולני. במסגרת טיסותיו הגיע פנחס לפריז, לונדון, ברלין ושטוקהולם. את שהותו בערים אלה ניצל כדי להעביר בחשאי התכתבויות של ההנהגה הציונית מוורשה.
בנובמבר 1945 הצליחו פנחס ונתן לעזוב את פולין בחשאי ולהגיע לברלין המערבית. עקב כך נידונו למוות כעריקים, שלא בפניהם, על ידי הרשויות הפולניות. בדרך אל החופש הכיר פנחס את דיאנה, ניצולת השואה, לימים אשתו.
בשנת 1946 הצטרפו פנחס ונתן לאצ"ל, ונתן הגיע לארץ ישראל. נתן עזב את האצ"ל, הצטרף לשורות הלח"י ועם הקמת צה"ל התגייס לחיל האוויר.
בשנת 1946 התחתנו פנחס ודיאנה, ונולדה בתם הבכורה. פנחס עבר למינכן והיה מנהל המחלקה הפוליטית ויחסי הציבור בוועד המרכזי של היהודים המשוחררים. כמו כן היה קצין קישור למפקדת הצבא האמריקאי באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה.
במרס 1949 הגיעו פנחס ומשפחתו לישראל. עם הגיעו ארצה התנדב פנחס לחיל האוויר. הוא היה ממקימי בית הספר לנווטות והסמיך טייסים ונווטים. לימים מילאו חניכיו תפקידים בכירים בחיל האוויר. פנחס שירת כנווט תובלה וכמדריך קרקע ראשי בבית הספר לצוותי אוויר. הוא לחם כנווט במערכות ישראל עד מלחמת יום הכיפורים והגיע לדרגת רס"ן בחיל האוויר. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים היה קצין תיאום בין כוחות קרקע וחיל האוויר.
בשנת 2001 זכו פנחס ונתן לחנינה, במסגרת חנינה כללית שהעניקה ממשלת פולין, והוענקה להם דרגת קפטן (סרן).
פנחס היה חבר כ-30 שנה בהנהלת המועצה לשיווק פרי הדר. הוא כיהן שנתיים כיושב ראש ארגון היהודים ותיקי מלחמת העולם השניה בישראל שלחמו בצבאות פולין. הוא סייע ל"בית הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה", עבד בהתנדבות במשרד מבקר העירייה בתל אביב וביום העצמאות 2006 זכה באות יקיר העיר תל אביב כהוקרה על פעילויותיו השונות, בהן סיוע לעולים מברית המועצות לשעבר.
לפנחס ולדיאנה שתי בנות ששירתו אף הן כקצינות בחיל האוויר, וכן חמישה נכדים. נכדו הבכור שירת אף הוא בחיל האוויר, ואף הוא הגיע לדרגת רס"ן. נתן שירת בחיל האוויר והגיע לדרגת אל"מ. הוא נפטר בשנת 2003.
פנחס ונתן פעלו להכרה בתרומתם של אנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ) במלחמת העצמאות. בשנת 2001 כתבו:
האחים אדלר מאושרים. נמלאו כל משאלות לבם. במאמציהם ובפעילותם הם עזרו לבנות את מדינת ישראל וסייעו בעיצובה כמדינה תרבותית, חזקה ומתפתחת.
פנחס מסר דפי עד לזכר אחותו רשה (רשקה) ואמו אמליה נחמה אדלר, שנרצחו בשואה, וכן דפי עד לזכר עשרות מבני משפחתו הרחבה שנספו.
פנחס אדלר נפטר בשנת 2010.
* * *
מקור: ארכיון יד ושם, 4027858.
