מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

יצחק הרבסט

יצחק הרבסט ("מימיש") היה פעיל המחתרת החלוצית בהונגריה. הוא היה מעורב בזיוף תעודות לשם מתן זהות בדויה ליהודים נרדפים, ובהברחתם אל מעבר לגבול, אל רומניה. הוא נתפס, נאסר ועונה. לאחר שהשתחרר מהמאסר, המשיך בפעילות ההצלה.

בישראל היה יצחק צלם קולנוע וטלוויזיה.

תמונות

יצחק הרבסט ("מימיש") נולד בשם אימרה בשנת 1916 בפרשוב שבסלובקיה ליוליוס-יהודה ויולן. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בקושיצה והצטרף בגיל צעיר לקן "השומר הצעיר" בפרשוב  בשנת 1935 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת קרל בפראג ושלוש שנים מאוחר יותר הפסיק את לימודיו עקב כיבוש צ'כיה על ידי הגרמנים.

בשנת 1939 הצטרף יצחק לקבוצת "אלמונים", תנועה לעליית בוגרים מיסודה של תנועת "השומר הצעיר". שנה לאחר מכן השתתף בפלוגת ההכשרה לעלייה של התנועה בז'ילינה, שם הכיר את יהודית קליין, אותה נשא לאישה לאחר מכן.

אחיו הבכור של יצחק, ינו-יעקב (Jenő), פעיל המפלגה הקומוניסטית בסלובקיה באוניברסיטת ברטיסלבה, נאסר והוגלה. לאחר מכן נרצח. יצחק מצא עצמו בסכנה ובשנת 1942 נמלט להונגריה.

עם הגיעו לבודפשט הצטרף יצחק לפעילות המחתרת החלוצית. הוא עסק בהכנת תעודות מזוייפות עבור החברים במחתרת ולשם כך אף השתמש באקדח שלוף נגד מדפיס ואילץ אותו לעשות כדבריו. כמו כן עסק ברכישת נשק עבור חברי המחתרת. יחד עם יהודית ניסה לארגן הברחת חברים ("טיולים") אל רומניה, אך בשנת 1943 נתפס ונאסר. כתוצאה מהעינויים הקשים נפגעה בריאותו.

לאחר ששוחרר מהמאסר המשיך בפעילותו. עם כניסת הגרמנים להונגריה כבר היה יצחק אחד מפעיליה המרכזיים של המחתרת החלוצית. ביוני 1944 היה אמור לעבור יחד עם יהודית לרומניה כדי לעלות משם ארצה. הם נתפסו על ידי ז'נדרמים והוחזקו במעצר במטה הגסטפו בסגד. יהודית עונתה קשות. יצחק נמלט וארגן את שחרורה במבצע נועז, יחד עם ציפי שכטר-אגמון ומילאן, איש המחתרת הסרבית. יצחק המשיך בפעילותו עד סוף המלחמה. עיקר משימתו הייתה שחרור עצירים וניסיון להתחקות אחר עקבות האסורים. לאחר השחרור היה יצחק פעיל בארגון ה"בריחה" ובעלייה ב'.

יצחק ויהודית עלו ארצה ב-1949 והגיעו לקיבוץ העוגן. בשנת 1950 עברו לתל אביב עם בנם יעקב ובתם מרים. יצחק התמחה בצילום ועבד כצלם ומדריך במערכת הביטחון. לאחר מכן היה צלם קולנוע וטלוויזיה עצמאי. מבין סרטיו: שמונה בעקבות אחד, מבצע קהיר, פורטונה, שישה ימים לנצח. על סרטו הדוקומנטרי "מצדה" זכה בפרס.

כל חייו סבל יצחק קשות מהפגיעה הגופנית שנגרמה לו במעצרו, ונפטר ב-1978.

ממשלת הונגריה העניקה לו אות גבורה על פעולות ההצלה במחתרת.

ליצחק שבעה נכדים ו-15 נינים.