ניצול השואה מהונגריה אברהם הרשקו הוא ביוכימאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לחקר הביוכימיה לשנת 1994. הוא בעל שני תארי דוקטור, לרפואה ולמדעים, מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
אברהם הרשקו נולד בקרצג שבהונגריה בדצמבר 1937. בזמן המלחמה, אביו נחטף לעבודות כפייה בצבא ההונגרי, נפל בשבי הסובייטי, ובמשך שנים לא נודע גורלו. כשהיה אברהם בן שש נכלא יחד עם אמו בגטו שהוקם בפרברי עירו, והועבר לגטו סולנוק. כמעט כל יהודי הגטו שולחו לאושוויץ ונרצחו שם, אך הרשקו, אחיו ואמו ניצלו כיוון שהקרונות עליהם הועלו הוסעו למחנה ריכוז באוסטריה, שם הועסקו בעבודות כפייה. הרשקו ואמו שרדו את השואה ושבו לביתם. בשנת 1946 שב האב, לאחר כארבע שנות היעדרות, ובשנת 1950 עלה אברהם בן ה-12 עם הוריו לישראל.
הרשקו מחזיק בשני תארי דוקטור, לרפואה ולמדעים, מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בשנת 1994 זכה הרשקו בפרס ישראל לחקר הביוכימיה. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2004 זכה הרשקו בפרס נובל לכימיה עבור מחקר שאותו החל 20 שנה לפני כן עם תלמיד המחקר שלו לשעבר, אהרון צ'חנובר, איתו חלק את פרס נובל לכימיה. הפרס הוענק להרשקו עבור מחקר וגילוי של מערכת האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, מחקר שהביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות ומחלות נוספות.
בקורות חייו, כפי שתיאר עבור ועדת פרס נובל, כתב:
כאשר אני מביט לאחור על חיי עד כה, אני מופתע ממזלי הרב, הן בחיי האישיים והן בחיי המדעיים. לאחר שניצלו מהשואה, חיו שני הורי בישראל עד שיבה טובה. אני מאושר עם אשתי, ילדי ונכדי. למזלי הרב, היו לי מורים יוצאי דופן בתחום המדע ויכולתי להשתמש בידע שצברתי כדי לתרום תרומה משמעותית. אם רק היה מעט שלום בעולם, כולל שלום בין ישראל ושכנותיה – הייתי שבע רצון לחלוטין.
לאברהם הרשקו שלושה ילדים ושישה נכדים.
