קלמן פרק

קלמן פרק נולד בשנת 1930 בקובנה שבליטא לשמעון ודורה לבית פינקלשטיין. משפחתו היתה ציונית והוא למד בגימנסיה העברית - בעברית.

בקיץ 1941, עם פלישת הגרמנים לברית המועצות, נכלא קלמן עם משפחתו בגטו קובנה ונשלח לעבודות כפייה. ביולי 1944 התפשטה השמועה על חיסולו הקרב של הגטו. בני משפחת פרק ניסו להתחבא אך נתפסו והועלו לקרון בהמות. במהלך הנסיעה הניף האב את קלמן אל הצוהר בדופן הקרון ובטרם השליכו החוצה אמר לו ביידיש: "קלמן, היה בן אדם". ציווי זה לווה את קלמן כל חייו.

קלמן אימץ זהות ליטאית וכך שרד את תקופת הכיבוש הגרמני. לאחר השואה הצליח ליצור קשר עם דודו שחי בירושלים, וכך קיבל אישור עלייה ועלה ארצה ב-1945. הוא המשיך את לימודיו, הפעם בגימנסיה העברית בירושלים, והצטרף ללח"י. הוא היה מדריך נוער, ולחם בשורות הלח"י במלחמת העצמאות. קלמן השתתף בפעולות קרביות רבות בחזית ירושלים. ביוני 1948 מונה לתפקיד מפקד מחלקה, וביולי נפצע בעת הקרבות, על גג מנזר נוטרדם, בחזית. הוא גויס לצה"ל בעודו בבית החולים.

לאחר השחרור מהשירות הצבאי היה קלמן מורה ראשי ומנהל בבית הספר הצבאי, מחנה מרכוס בחיפה, שם למדו עברית חיילים ועולים חדשים שהגיעו לארץ בשנות ה-50. קלמן פיתח שיטה ללימוד עברית, בזכותה דיברו החיילים עברית בתוך שלושה שבועות.

קלמן למד וטרינריה בשוויץ, ולאחר מכן הקים את המחלקה לאנטומיה ופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא ייסד והקים את בית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורֶט באוניברסיטה העברית, ניהל את בית הספר בשנותיו הראשונות, ואף גייס כספים לבניית בית החולים הווטרינרי ולרכישת ציודו.

פרופ' קלמן פרק היה מנהל כבוד של בית הספר לווטרינריה באוניברסיטה העברית ונציג הציבור במועצה העליונה למזון מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הוא עסק במחקר וירוסים וסרטן, ופרסם כ-200 מאמרים בעיתונות המקצועית.

בן 14 בלבד, במכנסיים קצרים וחולצה אחת, קפצתי מהרכבת אל עולם עוין. בעגמת נפש נוראה עזבתי את אהובי לגורלם, ובחשבון נפש מאוחר – המשכתי והצלחתי להשאיר להם זכר ולספר. לפני שקפצתי מהקרון לא בכינו ולא התנשקנו. אבא רק הביט בי ואמר: 'קלמן, היה בן אדם' ('קלמן, דו זולסט זיין א מענטש'). המשפט האחרון הזה היה צוואתו של אבי. הרבה שנים אני בוחן את עצמי, האם פעלתי לפי הצוואה של אבי. כל חיי ניסיתי לשקול את מהלכי לפי אמירה זו. ציווי זה הנחה את כל החלטותי, האישיות והמקצועיות. זה אולי לא מובן תמיד, אבל זהו ציווי פנימי וחובה מוסרית.

פרופ' קלמן פרק נפטר ב-5 ביוני 2019. הוא הותיר אישה, שני בנים ושישה נכדים.