ניצולת השואה רינה קווינט היא מחנכת, פעילה בארגוני חינוך ומדריכה מתנדבת ביד ושם.
רינה קווינט נולדה בדצמבר 1935 בשם פריידה "פריידל" ליכטנשטיין (Frajda Lichtensztajn) בעיר פיוטרקוב טריבונלסקי שבפולין. זכרונותיה מלפני המלחמה קטועים ומועטים. בין היתר זכרה כיצד היתה נוהגת לקנות גלידה בחנות שמעבר לרחוב, וכיצד הסיעו אותה שני אחיה במזחלת שלג בחורף אל המאפיה.
בספטמבר 1939, כאשר כבשו הנאצים את עיר הולדתה, הייתה רינה בת שלוש. באוקטובר 1942, עם שילוח יהודי העיר להשמדה בטרבלינקה, נרצחו אמה ושני אחיה הגדולים. רינה, שטרם מלאו לה שבע, גורשה עם אביה למחנות עבודה, שם התחזתה לילד על מנת לשרוד. אביה כינה אותה "אפרים" כדי שזהותה האמיתית לא תתגלה.
אביה של רינה נספה ורינה נותרה לבדה. נשים שונות אימצו אותה במחנות השונים בהם עברה, אך כולן נספו זו אחר זו. לבסוף הגיעה רינה למחנה ברגן בלזן.
בתום המלחמה הגיעה רינה לשבדיה, שם אימצה אותה ניצולת שואה שנפטרה לאחר מספר חודשים. בשנת 1946 היגרה רינה לארצות הברית עם אם מאמצת, ניצולת שואה, שנפטרה אף היא לאחר שלושה חודשים, כתוצאה ממצבה הפיזי הירוד בתום המלחמה. רינה אומצה על ידי זוג יהודים חשוך ילדים. בארצות הברית רכשה רינה תואר ראשון ותואר שני בחינוך, ועבדה כמורה בבתי ספר וכמרצה באוניברסיטת אדלפי, ניו יורק.
בשנות ה-80' החלה רינה להתחקות אחר מוצאה, בהסתמך על זכרונה בלבד. בשנת 1989 נסעה לפיוטרקוב טריבונלסקי ושם, בלשכת מרשם התושבים, גילתה את רישום לידתה ולידותיהם של שני אחיה, ואת אישור הנישואין של הוריה. היא אף מצאה את הדירה בפיוטרקוב בה התגוררה עם משפחתה לפני המלחמה, וזכרה מספר מראות מאזורים סמוכים לביתה, מתקופת ילדותה, אך לא זכרה כיצד נראו הוריה ושני אחיה.
בשנת 1984 עלו רינה ובעלה לישראל, עם ארבעת ילדיהם הנשואים. בישראל מכהן בעלה של רינה כראש ישיבה והיא מתנדבת כמדריכה וכמרצה בארגונים ובמוסדות רבים, בהם "תגלית" ("birthright"), מנהרות הכותל, העיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד, בית המשפט העליון וכן יד ושם. בשנת 2006 זכתה רינה באות ראש עיריית ירושלים למתנדב.
רינה מכהנת כסגנית הנשיאה לתיירות של ארגון "אמונה" העולמי והקימה את המרכז ללימודי השואה על שם יוסי ברגר במכללת אמונה. כמו כן, רינה היא חברה בוועדה המבצעת של רשת בתי הספר אמי"ת. ב-2008 השתתפה רינה, במסגרת כנס שאורגן על ידי יד ושם בשיתוף עם ICHEIC (The International Commission on Holocaust Era Insurance Claims), בפאנל שעסק בילדים שאיבדו את זהותם בשואה.
רינה מתנדבת מזה למעלה מ-30 שנה ביד ושם ומדריכה קבוצות מכל העולם במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם. בשנת 2022 נפגשה רינה עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בעת ביקור הנשיא ביידן ביד ושם.
עדויות וידאו של רינה מוקרנות גם במוזיאון המלחמה המלכותי (Imperial War Museum) בלונדון ובמוזיאון ברגן בלזן בגרמניה. לעתים מספרת רינה בהדרכותיה גם את סיפורה האישי. בנוסף, משתתפת רינה ב"מצעד החיים" בפולין כאשת עדות.
שרדתי בנס, כיוון שאנשים עזרו לי. יש לי סיכוי להעשיר את חייהם של אנשים אחרים. בכל יום אני מקבלת הזדמנות לעזור לאנשים לחיות חיים יהודיים מלאים.
העובדה ששרדתי היא זכות גדולה, אך יש בצדה גם אחריות גדולה. אני חוששת שהשואה תהיה בעתיד רק פיסת היסטוריה, לכן חשוב שסיפור השואה יסופר מהזווית האישית, כי למסְפרים בלבד אין משמעות.
רינה מסרה דפי עד להנצחת אמה סורה (שרה), אביה איצק (יצחק), אחיה דוד-מרדכי, ואחיה יוסף, שנרצחו בשואה.
רינה נשואה לעמנואל ולה ארבעה ילדים ו-22 נכדים.
