ניצול השואה דב שילנסקי היה חבר במחתרת בגטו שאוולי ואסיר במחנות בליטא וכן בשטוטהוף ודכאו. בישראל היה שילנסקי חבר כנסת, יושב ראש הכנסת וסגן שר במשרד ראש הממשלה.
דב שילנסקי נולד בשנת 1924 בשאוולי שבליטא. בתקופת הכיבוש הקומוניסטי של ליטא יזם שילנסקי מבצע להצלת ספרים מספריית הגימנסיה העברית בשאוולי.
בלילות היינו חודרים לגימנסיה עם תיקים ריקים וממלאים אותם בספרים. ... כשנכנסנו לגטו הברחנו עמנו חלק מהספרים העבריים ש'גנבנו' מהגימנסיה. הם היו הרכוש התרבותי שלנו בגטו; הם היו לנו מזון רוחני שהשלים את מנת 'לחם העוני' שהקציבו לנו מענינו, והכניסו מעט אור לחיינו האפלים.
בתקופת השואה היה שילנסקי חבר במחתרת בגטו שאוולי ואסיר במחנות בליטא וכן בשטוטהוף ודכאו. לאחר השואה היה מפקד האצ"ל בגרמניה וברומא עד עלייתו לישראל ביוני 1948, באוניית הנשק של האצ"ל "אלטלנה".
שילנסקי שרת כקצין קרבי במלחמת העצמאות ושרת במילואים במלחמות ישראל. הוא כיהן בתפקיד חבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד מ-1977 עד 1996. הוא כיהן בתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, היה יו"ר הכנסת ה-12 ב-1988-1992 ולאחר מכן סגן יו"ר הכנסת. הוא היה יושב ראש וחבר בוועדות כנסת רבות, בהן ועדת הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט, הוועדה למינוי שופטים, ועדת הפנים ואיכות הסביבה ו-ועדת העליה והקליטה.
בשנת 1989, עם ייסוד מפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" – הקראת שמות הנספים בפומבי - החליט דב שילנסקי שהמפעל יהיה תחת חסות יו"ר הכנסת. פעילות זו נמשכת בימי הזיכרון לשואה ולגבורה גם כיום. בשנת 2009 העניקה הכנסת לשילנסקי אות הוקרה על פועלו בהנצחת השואה. כמו כן זכה שילנסקי באות "יקיר העיר תל אביב".
שילנסקי כתב שלושה ספרים, בהם הרומן "מוזלמן" על תקופת השואה, שתורגם לאנגלית ולרוסית, וכן הספר "חשכה לאור היום", על קורותיו בשואה.
דב שילנסקי נישא לרחל ונולדו להם 3 בנים. בשנת 1974 נהרג בנו הבכור, יוסף, בשובו מפעילות מבצעית בלבנון.
אני שייך לאותם שרידי השואה שעלו לארץ ישראל בהעפלה, היישר אל שדות הקרב של מלחמת השחרור... החזרנו לעצמנו את הבריאות הנפשית והגופנית. התאקלמנו, התפתחנו, הקמנו משפחות ולקחנו חלק פעיל בביסוס המדינה ובקידומה. ... אך ישנם עדיין כאלה שייסורי הנפש אינם מרפים מהם. הם אינם צוחקים, אף לבכות כבר אינם יכולים. גם הזמן, למרות שהוא רופא טוב, לא הגליד את פצעיהם הנוראים ולא הביא מזור לכוויותיהם. גופם ונפשם נותרו מצולקים.
בשמו ובשם אשתו, רחל לבית אידלמן, כתב שילנסקי:
אנו נאמנים ללא גבול לארץ ישראל. זוכרים ומזכירים את השואה. אנו, שני שרידי שואה שהגיעו לארץ בחוסר כל, מברכים על כל מה שהשגנו. אנו יודעים שמאז פלישת הגרמנים לליטא, כל שנייה שבה אנו מתהלכים עלי אדמות היא נס ומתנה. אין לנו הסבר הגיוני מדוע דווקא אנחנו שרדנו, במה שפר גורלנו מגורלם של שישה מיליון יהודים שלא זכו לנס. מדינת ישראל נתנה לנו עתיד והעניקה לנו אור. (חשכה לאור היום, ע' 53-55, 500-501)
שילנסקי מסר 14 דפי עד להנצחת בני משפחתו וחבריו שנרצחו בשואה.
דב שילנסקי הלך לעולמו בדצמבר 2010
להודעת יד ושם עם פטירתו של דב שילנסקי, לחצו כאן.
