ד"ר דוד זילברקלנג
כרך ל"ח [2] של יד ושם – קובץ מחקרים מחזיק חמישה מאמרי מחקר ושלושה מאמרי ביקורת, פרי עטם של חוקרים מכל קצוות תבל. ארבעה מאמרי מחקר בוחנים את יחסי הגומלין בין השוליים למרכז ביחס למדיניות כלפי היהודים בתקופת השואה, אם בקרב הגרמנים ואם אצל הרשויות של בעלות הברית. מאמרים אלה מראים את מידת ההשפעה של האינטרסים והדאגות של נציגים מקומיים על פעולות הממשלה בנוגע ליהודים, ומכאן גם על גורלם של יהודים רבים. עצם השאלה כיצד לגשת לסוגיה היסטורית זאת בהקשרה הרחב היא נושאו של מאמר המחקר החמישי, כמו גם, במידה רבה, של מאמרי הביקורת.
שני מאמרים מטפלים ביחסי הגומלין בין אינטרסים כלכליים, מטרות המלחמה והאידיאולוגיה בשאלת היהודים בקרב הגרמנים. אליעזר שוורץ מציג סקירת עומק על השפעת הפעולות שנקטה חברת אי. גה. פארבן בבניית הקומפלקס התעשייתי בבונה על התפתחותו והפעלתו של מחנה בירקנאו בתפקידו הכפול, כמרכז של השמדת יהודים וכמאגר מרכזי של עבודה יהודית לרייך, ואילו שטפן לנשטט בוחן את ניצול העבודה היהודית בגטאות הקטנים באזור ורטגאו בפולין הכבושה. מאמרים אלה חושפים אופורטוניזם אדיר מצד הגרמנים, הן ברמה האישית והן ברמה התעשייתית, שבא לידי ביטוי במסגרת האידיאולוגית שהכשירה והסדירה את השמדת היהודים. אלברט קגנוביץ' בודק את יחסי הגומלין, חוסר התיאום והסתירות בין מדיניות לאומית לפעולת הרשויות המקומיות בברית=המועצות, וכיצד השפיעו אלה על חייהם של מאות אלפי פליטים יהודים, שסבלו מרעב, מחלות ותמותה גבוהה. יאן לניצ'ק בוחן את יחסי הגומלין בין מרכז לפריפריה בטיפול בסוגיות יהודיות בשידורי המלחמה של הממשלה הצ'כוסלובקית הגולה לאירופה הכבושה בבי-בי-סי. השידורים, הגם שלא נעדרו דאגה הומניטרית ליהודים, נמנעו מהדגשה של ענייני יהודים מחשש מפני תגובה שלילית אפשרית של המאזינים בבית. גיא מירון משתמש בספרו האחרון של דוד אנגל מול הר הגעש: חוקרי תולדות ישראל לנוכח השואה כמקפצה לדיון, ומגיש ניתוח מאלף של חקר השואה וההיסטוריה היהודית הכללית, ומקומו של כל אחד משני התחומים במסגרת האחר. כרך זה מכיל גם שלושה מאמרי ביקורת ספרים: יהודה באואר על ספרו של בוגדן מוזיאל Sowjetische Partisanen: Mythos und Wirklichkeit; אינגו לוזה על ספרו של מרטין דין Robbing the Jews: The Confiscation of Jewish Property in the Holocaust.
להזמנת יד ושם – קובץ מחקרים: כרך ל"ח [2]
תוכן העניינים
תקציר
חברת אי-גה פרבן החליטה בראשית 1941 להקים בקרבת העיר אושוויץ מפעל לייצור גומי ודלק סינטטיים. השלמת הפרויקט שתוכננה למחצית 1943 לא הושלמה עד שחרור האזור בינואר 1945 בידי כוחות ברית-המועצות, למרות ההשקעות הגדולות בכסף, בציוד הנדסי ובחומרי בנייה ואבדן חייהם של כ-30,000 אסירים שהועסקו בבניית המפעל, רובם יהודים.
המאמר דן בסיבות שבעטיין נמשכה הקמת המפעל, שתוכננה להימשך שנתיים וחצי, ארבע שנים ובנייתו לא הושלמה; באחריותה של חברת אי-גה פרבן לאבדן חייהם של מספר כה רב של אסירים עובדי כפייה; במעורבותה של החברה בהקמתו של מחנה ההשמדה בירקנאו ובאחריותה.
בחינה מדוקדקת של מהלך הקמת המפעל מאשרת את המסקנה לפיה בניית המפעל לוותה מראשיתה בכשלים הנדסיים מחפירים בתחום התכנון והביצוע. הכשלים האלה הגדילו באופן ניכר את עלויות הבנייה, האריכו בשנים את השלמת הפרויקט והגדילו מאוד את מספר עובדי הכפייה שהיה על מחנה הריכוז אושוויץ I לספק לחברת אי-פרבן. מהנדסי החברה, בניסיון להתגבר על האיחורים שנבעו ממחדליהם, התאכזרו אל האסירים, התישו את כוחם והפכו אותם לשבר-כלי תוך זמן קצר. בגלל היכולת הבלתי מוגבלות להחליף את האסירים שנחלשו באסירים חדשים, נדרש מחנה אושוויץ I לספק לחברה 41,000 אסירים במשך שנות בניית המפעל.
חוסר יכולתו של מחנה אושוויץ לספק מספר כה רב של אסירים לבניית המפעל תרם תרומה של ממש להרחבת מחנה אושוויץ I ולהקמת מחנה בירקנאו. עם הקמתו של מחנה בירקנאו הועידה לו הנהגת הרייך תפקיד כפול: לשמש מרכז השמדה ליהודים שהובאו אליו מכל רחבי אירופה ובה בעת לשמש גם מאגר מרכזי לכוח-אדם יהודי לתעשיית המלחמה של הרייך.
תקציר
המצב בגטאות הקטנים יותר באזור ורטגאו היה תלוי בכל זמן נתון בהתפתחויות בליצמנשטט (לודז'). בעיות כספיות בלודז' הגבירו את ניצול הגטאות האחרים, אך גם החישו את חיסולם. השכר ששולם ליהודים היה זעום, שכן מההקצאות הרשמיות נוכו סכומים אדירים שיועדו לקופתם של השליטים הגרמנים, שכיסו את הוצאות הגטו ושלשלו לכיסיהם סכומים גדולים. תנאי העבודה היו איומים וגרועים עוד יותר מבשטחי הגנרלגוברנמן. העובדים עצמם קיבלו סכומי כסף זעומים, אם בכלל, ואולם עצם התשלום לא היה שנוי במחלוקת. מאז סתיו 1940 הונהג תשלום תמורת עבודה אפילו ב"גדודי העבודה". תוספת הקצבת המזון לעובדים שימשה סיבה מספקת ליהודים להתנדב לעבודה. לא פעם נראה שזוהי דרך ההישרדות היחידה. תשלום השכר היה רצוי גם לגרמנים, משום שהם עצמם התעשרו מכך והדבר גם סייע להם לקצץ בהוצאות האספקה לגטאות. לפיכך בשנות המלחמה הראשונות שאף המנהל הגרמני להשיג שכר לעובדים יהודים ופעל לשם כך.
תקציר
בתקופת מלחמת העולם השנייה נקלעו מאות אלפי פליטים יהודים לשטחים המזרחיים של ברית-המועצות. ניתן לחלקם לשלוש קטגוריות: אזרחים סובייטים; אזרחים סובייטים חדשים מן השטחים שסיפחה ברית-המועצות בשנים 1940-1939; ואזרחים זרים שנמלטו לשטחים הסובייטיים, בעיקר משטחי פולין שכבשו הגרמנים מספטמבר 1939 עד קיץ 1940. הרשויות הסובייטיות נתקלו בקשיים גדולים בניסיון ליישב מחדש את האנשים האלה במקומות חדשים. מחסור בדיור, במשרות הולמות, במזון, בדלק לחימום, בביגוד ובשירותי רפואה, השפיע לרעה על חיי היום-יום של הפליטים. הם סבלו מרעב, ממחלות ומתמותה גבוהה. השלטון המרכזי ניסה להבטיח אספקת תעשייה ומשאבים, ואולם הרשויות המקומיות ראו בפליטים נטל, הן משום שממילא סבלו מבעיות רבות אחרות בתקופת המלחמה הן משום שהפליטים היו בעיניהם זרים. ההבדלים בין המנהל המרכזי למנהל המקומי ביחס לפליטים ניכרו במיוחד בכל הנוגע לפליטים היהודים; הפקידות המקומית בדרג נמוך הייתה מקור לאנטישמיות, ואילו אנשי המִנהל המרכזי נאבקו על פי רוב בביטויים של אנטישמיות.
תקציר
המאמר מנתח את השירות הצ'כוסלובקי של הבי=בי=סי בתקופת המלחמה ואת טיפולו בסוגיות יהודיות בשידורים לאירופה הכבושה. חלקו הראשון, התאורטי, בודק את הגורמים העיקריים שהשפיעו על תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לשידורים לצ'כוסלובקיה הכבושה. הניתוח מאשר שהשידורים אכן היו תוצר של השפעות מורכבות שנבעו ממעמדם הדיפלומטי של הגולים הצ'כוסלובקים. חלקו השני של המאמר מתרכז בניתוחם של שידורים בעלי אופי הומניטרי ופוליטי, לפיהם מתברר ששיקולים פוליטיים מילאו תפקיד ניכר בעיצובם של השידורים שעסקו בסוגיות יהודיות. הממשלה הצ'כוסלובקית הגולה, גם אם לעתים פעלה ממניעים הומניטריים, הייתה מעוניינת בעיקר בקידום המטרות וסדרי העדיפויות הפוליטיים שלה. אחד המאפיינים הבולטים של השידורים היה הניסיון לשמר תדמית של אומה דמוקרטית שאינה רודפת מיעוטים.
תקציר
המאמר עוסק בשאלת הקשר בין חקר תולדות עם ישראל בתקופה המודרנית ובין חקר תולדות היהודים בתקופת השואה.
הדיון במאמר נפתח בהצגת היבטים מסוימים מספרו של דוד אנגל מול הר הגעש, שהצביע לאחרונה על הנתק של חוקרי תולדות עם ישראל מהפרספקטיבה ההיסטורית של תקופת השואה. המאמר מאיר את הסוגיה בעיקר בהקשר של המחקר המתנהל בצפון אמריקה ומנתח את הבעייתיות הטמונה בה גם מפרספקטיבה תאורטית. בהמשכו המאמר מצביע על ניסיונות מוקדמים של אינטלקטואלים והיסטוריונים יהודים אירופים, עוד בשנות השלושים של המאה העשרים, להציע התבוננות חדשה בהיסטוריה היהודית המודרנית מבעד לפרספקטיבה של עליית הנאציזם והאנטישמיות הגזענית.
חלקו השני של המאמר מאיר את הסוגיה מנקודת המבט ההפוכה מזו שבחן אנגל. הוא מצביע על הנתק הבעייתי של השיח המחקרי של חוקרי השואה, ובייחוד החוקרים העוסקים בתולדות יהודי מזרח אירופה בתקופת השואה, מהשיח המחקרי הרחב יותר העוסק בתולדות היהודים בעידן המודרני ומנסה להצביע על מקורותיו והשלכותיו של הנתק הזה. בהמשך המאמר מצביע על כיוונים אפשריים לפתרון הבעיה ולמתיחת גשרים בין שני תחומי המחקר האלה: הן בעזרת המחקר המתפתח העוסק בשארית הפליטה לאחר השואה הן מהפרספקטיבה התאורטית יותר העולה מתוך "המפנה התרבותי".
מאמרי ביקורת
מאמר ביקורת על בוגדן מוזיאל: Bogdan Musial, Sowjetische Partisanen 1941-1944: Mythos und Wirklichkeit
תקציר
ספרו של בוגדן מוזיאל על הפרטיזנים הסובייטיים תורם תרומה חשובה ביותר להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. מוזיאל, העוסק בספרו בעיקר בביילורוסיה, מפרק את האגדות שנקשרו בפרטיזנים הסובייטיים, מסביר מי היו הפרטיזנים וכיצד התפתחו יחידותיהם, מגלה שהם הפריזו בתיאור עלילותיהם, סבלו מאלכוהוליזם ומסכסוכים פנימיים ושהרשויות הסובייטיות לא סיפקו להם את הכלים והנשק הדרושים לניהול מבצעים נגד הגרמנים. קוראי הספר ימצאו עניין מיוחד בפרקים הדנים בהרחבה בפרטיזנים היהודים והפולנים בביילורוסיה.
מאמר ביקורת על הספר: Katherine E. Fleming, Greece: A Jewish History
תקציר
ספרה של פלמינג עוסק בהתהוותה של זהות יהודית יוונית, על-פי רוב בסדר כרונולוגי. פלמינג טוענת שגורמים זרים הם שהגדירו את יהודי יוון "יהודים יוונים", והשואה השלימה את גיבוש זהותם. הטענה הזו של המחברת בעייתית, משום שהיא כרוכה בהתעלמותה מהמאמצים שעשו היהודים היוונים כדי להתקבל במדינה היוונית. גם השימוש שהיא עושה בעדות ההיסטורית אינו שיטתי, כמו כן הספר לוקה בשגיאות עובדתיות חשובות. ראוי לציין גם את עמדתה השלילית של המחברת להנהגה הרבנית ולישראל. קיימות ראיות לכך שהיהודים נעשו יוונים בשלב מוקדם מכפי שטוענת פלמינג, ובמידה ניכרת הודות למאמציהם שלהם. ההתייחסות לשואה לוקה באי לכידות ואינה כוללת התייחסות לשיתוף הפעולה של היוונים הנוצרים. הטענה שהשואה עשתה את היהודים ליוונים יותר נוגדת את השכל הישר.
מאמר ביקורת על הספר: Martin Dean, Robbing the Jews: The Confiscation of Jewish Property in the Holocaust, 1933-1945
תקציר
תפיסת רכוש בבעלות יהודית הייתה אחת המטרות החשובות ביותר של הנאצים, והם יישמו אותה תחילה בגרמניה, אחרי 1933. אחר כך נמשכו ההפקעות באופן שיטתי בשטחים שסופחו או שנכבשו ואף במדינות שהיו נתונות להשפעתן או לשליטתן של מעצמות הציר אף שרשמית נותרו עצמאיות. המאמר דן בספרו של מרטין דין על גזל היהודים, שהוא אולי התיאור המקיף הראשון של כל התהליך שבאמצעותו החרימו הנאצים משאבים כספיים, בתי עסק, נדל"ן ונכסים נוספים שהיו שייכים ליהודים. פרקיו הראשונים של הספר עוסקים בתקופה שמ-1933, עליית הנאצים לשלטון, ועד הפלישה לפולין ב-1939, אחר כך דן הספר בכל תקופת המלחמה והפתרון הסופי. הספר נחתם בבחינה מפורטת של הדומה והשונה בין המדינות השונות באירופה בכל הנוגע למדיניות היהודית (Judenpolitik) .
