שבעה מאמרים בכרך מ"ו:1 מנתחים היבטים שונים של השואה בפולין. ארבעה מהם דנים ביחס כלפי היהודים מתחילת המלחמה, דרך שנות המלחמה והפתרון הסופי ועד לשנים הראשונות שלאחר המלחמה. מכולם מצטיירת תמונה עגומה העולה בקנה אחד עם ההקשר הרחב יותר של התייחסות מקומית ליהודים במקומות אחרים באירופה. שלושת המאמרים האחרים על פולין עוסקים בנושא נקודת המבט היהודית ומציגים סקירה מקיפה של הגנרלגוברמנט. הגיליון כולל גם שני מאמרים בנושאים אחרים – מחקר של גֶץ עַלי ומאמר ביקורת הנסב על רומניה.
להזמנת יד ושם - קובץ מחקרים: כרך מ"ו [1]
תוכן העניינים
תקציר
המאמר מציג את תוצאות המחקר על היחסים בין פולנים ויהודים בחודשים הראשונים לכיבוש פולין, כפי שתיארו אותם ניצולי שואה. המאמר נשען על עיון מעמיק ביומנים ובספרי זיכרונות שאסף הוועד ההיסטורי היהודי בפולין (המכון ההיסטורי היהודי בוורשה – אוסף ZIH מספר 302), ועוקב אחר תהליך "התפצלות הדרכים" בין פולנים ליהודים עם התפשטות משטר הטרור הנאצי. המחברת מחלקת לשלוש קטגוריות את תגובות הפולנים ואת השלבים בתהליך שינוי היחסים בין פולנים ליהודים, כפי שהם מתוארים בעדויות בגוף ראשון באוסף 302, שלבים האופייניים לקרע שהלך וגדל בין שתי האוכלוסיות. ניתוח שלבים אלה משתייך הן לתיעודים היסטוריים קלסיים, הן לעבודות מחקר עדכניות יותר.
להזמנת יד ושם - קובץ מחקרים: כרך מ"ו [1]
תוכן העניינים
תקציר
בקיץ 1939 נמלטו כ־300,000 מיהודי פולין מזרחה, אל שטחי ברית־המועצות. כפי שהתברר מפרקי זיכרונות ועדויות שפורסמו לאחר המלחמה, במרכזה של ההחלטה להימלט עמדה המשפחה. מאמר זה מעלה לדיון את הדינמיקה המשפחתית והמגדרית הקשורה לקבלת החלטות. מצב המשפחות היהודיות בפולין הכבושה נבחן ביחס למצבן של קהילות יהודיות אחרות הניצבות בפני דילמות, לא זהות אך דומות. חלקו השני של המאמר בוחן קבוצות שונות בקרב הפליטים: כאלה שמצאו מחסה אצל בני משפחה, וכאלה שנאלצו לחפש להם מקלט במקומות זרים להם. פרק הסיכום מנתח ממצאים קודמים בהתאם לסיווג המשפחה, המגדר והבחירה. תיאורים אלה מגלים כי גברים ונשים כאחד שמו את המשפחה בראש מעייניהם, אבל הגברים העדיפו את המשפחה הגרעינית, והנשים, לעומתם, התייחסו למשפחה המורחבת. כמו כן, רבים מיהודי פולין לא נסו בבהלה אלא קיבלו להחלטות מושכלות שהביאו בחשבון סיוע משפחתי מחוץ לארצם.
תקציר
מאמר זה דן בפעילות "רשת דיאמנט", קבוצת סוכנים יהודיים כביכול של הגסטפו בקרקוב. חלק עיקרי במאמר מוקדש לניתוח ביקורתי של מסמכים מטעם המחתרת העצמאית של קרקוב. "רשת דיאמנט" זכתה לתדמית מיתית והצמיחה סביבה אגדות רבות, כולל הצגתה כקבוצה חמושה של סוכנים יהודים של הגסטפו שמטרתה לחסל תנועת ההתנגדות המקומית. בעיני החיילים במחתרת של קרקוב שסיפוריהם הלכו והועצמו בפרטים רבים יותר ויותר, הייתה זו רשת מאורגנת ומסוכנת מאין כמוה של סוכני הגסטפו, האחראית על מרבית פעולותיו של הכובש נגד המחתרת. כפועל יוצא מכך, למרגלים ולמשת"פים היהודים יוחסה השתתפות בפשעים רבים ובהלשנות לגסטפו, דבר שהפך כעת לחלק מהשיח ההיסטורי הפולני. מאמר זה מכוון להתמודד עם המיתוס סביב פעילותה של "רשת דיאמנט". השיטה בה השתמשתי היא דה-קונסטרוקציה ורה-קונסטרוקציה של המחקרים הקיימים, במטרה לשחזר לאמיתה את הפעילות של האנשים הקשורים לקבוצה זו.
תקציר
המאמר דן באלימות המזוינת נגד יהודים ובאירועים הקשורים לכך, שאירעו בהרי טטרה שבדרום פולין בשנים 1945–1947. מספרם של הקורבנות היהודים עלה על שלושים, כולל ילדים מבתי יתומים יהודיים. עם מבצעי הפשע נמנו גם פרטיזנים מהקבוצה שעליה פקד יוּזֶף קוּראש המכונה "אוֹגֶיין", שהיה אחד מסמליה החשובים ביותר של המחתרת האנטי־קומוניסטית. המאמר מבוסס על תוצאות מחקר של שנים אחדות ועל מקורות רבים ומגוונים, ומטרתו העיקרית היא לשחזר את מעשי האלימות הנדונים, בדגש מיוחד על קורבנותיהם הילדים.
תקציר
כתב היד של ראול הילברג משנת 1955 The Destruction of the European Jews המתין שש שנים לפרסומו. זכויות התרגום לגרמנית נרכשו ב־1963, אך בוטלו לאחר שנתיים, בעיקר לאור חוות דעת שלילית של IfZ (– Institut für Zeitgeschichte המכון להיסטוריה בת זמננו). מסמכים מארכיון IfZ מגלים כי היסטוריונים במכון ביקשו לסכל את פרסום המהדורה הגרמנית של עבודה זו בשל אינטרסים אישיים מובהקים. הם הצביעו על בעיות היסטוריות, אבל ברור שהגורם לכך היה הוצאה מתוכננת של ספר מִשל המכון עצמו. אותם חוקרי IfZ שדחו את פרסום התרגום של הילברג השתמשו בו בינתיים לצורך מחקריהם. הרעיון לפרסם תרגום לגרמנית של העבודה עלה שוב בשנות השמונים, אבל אז טען ה־IfZ שהתרגום מיושן. עד עתה לא עלה בידי ה־IfZ להוציא ולו מונוגרפיה אחת בנוגע לרדיפת היהודים או לכל נושא מהותי אחד בהיסטוריה הנציונל־ סוציאליסטית, שיכול להשתוות לאיכות עבודותיהם של הילברג, של ה. ג. אדלר ושל (מאוחר יותר) שאול פרידלנדר.
מאמרי ביקורת
מאמר ביקורת על: רבי קלונימוס קלמיש שפירא, דרשות משנות הזעם: דרשות האדמו"ר מפיאסצנה בגטו ורשה, ת"ש-תש"ב, בעריכת דניאל רייזר
תקציר
בספר דרשות משנות הזעם מגיש ד"ר דניאל רייזר את דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצ'נה מתקופת השואה במהדורה מדעית מדויקת ומוערת. הכרך הראשון מהווה פענוח מחודש של כתב היד הכולל מבוא ומפתחות. בכרך השני מובא תצלום כתב ידו של האדמו"ר ולצידו תעתיק המשמר את שלבי הכתיבה השונים.
מתברר ממהדורה זו כי האדמו"ר הוסיף לערוך ולהגיה את דרשותיו בגטו לאחר שכתבן. הגהות אלו שוקעו בדפוס הראשון של הדרשות, כך שהחוקרים שעסקו בנושא עד כה לא יכלו לתת את הדעת לשינויים שנערכו בהן. מהדורתו החדשה של רייזר מהווה אם כן פתח למחקרים חדשים שיעסקו בהגותו של האדמו"ר מפיאסצ'נה מתקופת השואה.
מאמר ביקורת על: Martin Winstone, The Dark Heart of Hitler's Europe: Nazi Rule in Poland under the General Government
Dariusz Libionka, Zagłada Żydów w Generalnym Gubernatorstwie: Zarys problematiki
תקציר
לאחרונה ראו אור שני מחקרים מקיפים, המיועדים לקהל הרחב, על רצח יהודים בשטחי הגנרלגוברנמן – שטחי הממשל הכללי בפולין. לאור הכמות העצומה של ממצאים שונים בנושא זה, מחקרו הקריא עד מאוד של מרטין וינסטון, Dark Heart of Hitler’s Europe, הוא מקיף ומהימן ביותר. דַריוּש ליבּיוֹנקָה, לעומתו, מספק נקודת מבט אקדמית יותר, אף על פי שגם הוא פונה, למעשה, לקהל קוראים רחב. הוא מציג באופן מרשים ביותר את הידע הרב שצברו ההיסטוריונים. כדי להתעמק בנושא ראוי לעשות שימוש בממצאי שני החיבורים, בשל פערים מהותיים הקיימים עדיין במחקרים השונים.
מאמר ביקורת על: Łukasz Krzyżanowski, Dom, którego nie było: powroty ocalałych do powojennego miasta
תקציר
זוהי היסטוריה מקומית מעוצבת ברגישות, המציגה ניתוח מעמיק של חיי היום־יום היהודיים ברָדוֹם תוך התמקדות ביחסי הגומלין בין הניצולים לשכניהם הגויים בשנים הראשונות לאחר המלחמה. המחבר מראה כיצד שיבת היהודים למקומותיהם לא הייתה אפשרית ב"מונחים חברתיים", שכן התהום שנפערה בין יהודים לגויים הייתה כה עצומה עד כי חזרה "אמיתית" לחברה לא הייתה אפשרית. קְשיזָ'נובסקי משלב ומנתח בקפדנות מגוון רחב של מקורות ומצייר באמצעותם פסיפס עשיר של חיים יהודיים, קהילתיים ואישיים, ברָדוֹם שלאחר המלחמה.
מאמר ביקורת על: Ion Popa, The Romanian Orthodox Church and the Holocaust
תקציר
הספר מתמקד בתולדות מעורבותה של הכנסייה האורתודוכסית ברומניה ברדיפות היהודים לפני השואה ובמהלכה, וכן בהסכמת הכנסייה עם השכחה ההיסטורית וסירובה להתמודדות ממשית עם כישלונה המוסרי לאחר המלחמה. על אף סירובה של הכנסייה לפתוח את ארכיוניה, קיימות עדויות מכריעות על אודות התמיכה והעידוד שהעניקה באותה תקופה למדיניות האנטישמית של הממשלות הרומניות, ובכלל זה הגלָיות אכזריות ובעקיפין – רצח אזרחים יהודים. המחבר מוכיח כיצד המסנגרים על הכנסייה יצרו כבר ב־1945 מיצג שקרי; הם מחו כל התייחסות להשלמתה של הכנסייה עם השואה והבליטו אפיזודות מועטות, שהיו ברובן פרי דמיונם, של ביטויי סולידריות לכאורה של רשויות הכנסייה עם סבלם של היהודים. המחבר גורס כי ממשלת רומניה, הקומוניסטית וגם הפוסט־קומוניסטית, העלימה עין, וכך התקבע מאז הנרטיב השקרי במרחב הציבורי הרומני.
