גיליון זה נפתח בשלוש רשימות לזכרם של חוקרים שהטביעו את חותמם על לימודי השואה בתחומי המחקר, החינוך והתיעוד. את רשימת ההספד הראשונה, לזכרו של ז'אק קורנברג, כתבה הילרי ארל, והיא מתארת את תרומתו החשובה של קורנברג לחקר השואה ואת כישרונו בתור מורה ומחנך בנושא. את ההספד השני, לזכרו של אליעזר שביד, כתב גרשון גרינברג, והוא דן בתרומתו של שביד לחקר השואה באמצעות בחינת ההיסטוריה של מחשבת ישראל, מקומה של השואה בתולדות עם ישראל וסוגיית ה"תגובה" הפילוסופית=תיאולוגית לשואה. רשימת ההספד השלישית, על ג'ואן רינגלהיים, היא פרי עטן של דליה עופר ויהודית תידור באומל־שוורץ. הכותבות מזכירות לנו את השפעתה המהפכנית של רינגלהיים על תחום לימודי השואה בכל הנוגע למגדר ושואה, תרומה שאומנם הולידה ויכוחים מרים אך הובילה לכינונו של תחום מחקרי שוקק. רינגלהיים השפיעה רבות גם על התפתחותם של אוספי עדויות של ניצולי שואה, בתפקידה בתור ראש המחלקה להיסטוריה שבעל־פה במוזיאון השואה של ארצות־הברית (United States Holocaust Memorial Museum, USHMM
גיליון נ' [2] הוא חלקו השני של הכרך המיוחד המוקדש לגורלם ולניסיונם של הקשישים לפני השואה, בשואה ובעקבותיה. מטרתו של הכרך היא להרחיב את תחום העיסוק המחקרי בנושא השואה באמצעות התייחסות לתחום לא נחקר יחסית, והוא ניסיונם של הקשישים תחת עול הכיבוש הנאצי, סוגיה הנזכרת כבדרך אגב במקרה הטוב ובדרך כלל נעדרת מההיסטוריה החברתית של היהודים בתקופה זו. אף שכמה מחקרים כבר הוקדשו לנושא, המחקר העוסק בהיבט זה של החוויה היהודית עודנו בחיתוליו.
מאמר המחקר הראשון בגיליון זה הוא מאמרו של וולף גרונר, "'זה עוול משווע!': יהודים קשישים ועמידתם האישית נגד רדיפות הנאצים בגרמניה". גרונר מנצל חומרי מקור ראשוניים מדוחות משטרה ופרוטוקולים משפטיים כדי להתחקות אחר התרסתם הפעילה של יהודים קשישים נגד המדיניות והחקיקה האנטי־יהודית
המאמר הבא, פרי עטה של ביאטה קוסמלה, נושא את הכותרת "'רצוצה ואפורת פנים, רגליה כושלות מחולשה אבל בלי מילה של פחד או תלונה': יהודים קשישים במנוסה משילוחים ובמחבוא בברלין, 1941–1945". זהו תיאור מרתק של המכשולים שעמדו על דרכם של יהודים קשישים אשר ירדו למחתרת בברלין כדי לחמוק מגירוש.
המאמר השלישי, מאת מיכאלה רגם־בלֶש, "שני רחובות בווינה כמוקד של טיפול יהודי בקשישים: בין פירוק, ריכוז וגירוש", מבאר כיצד הקים ועד הקהילה היהודית בווינה "מעונות שיתופיים" לקשישים שלא היה בידם לעזוב את העיר אחרי האנשלוס במרס 1938
מאמר המחקר האחרון הוא מאת אנה הייקובה, וכותרתו "מחשבות על יהודים גרמנים: קשישים מגרמניה בגטו טרזיינשטט". על בסיס ספרה המופתי על גטו טרזיינשטט, הייקובה אורגת בהצלחה חומרים איכותניים וכמותניים כדי להמחיש את תנאי המחיה והתמותה של יהודים גרמנים קשישים בגטו וכן את דפוסי ההתנהגות שלהם, את טעמיהם התרבותיים ואת ערכיהם.
גיליון זה מכיל גם סקירות של ספרים העוסקים בהיבטים שונים של תקופת השלטון הנאצי ותוצאותיה. רוברט רוזט סוקר את ספרו של דאלס מיכלבכר (Dallas Michelbacher) Jewish Forced Labor in Romania, 1940-1944; יונתן סרנה תרם מאמר ביקורת על ספרה של קתרין קולון (Catherine Collomp) Rescue, Relief and Resistance: The Jewish Labor Committee’s Anti-Nazi Operations, 1934–1945; סימון ג'יליוטי מבקרת את ספרה של טניה פון פרַנזֶצקי (Tanja von Fransecky) Escapees: The History of Jews Who Fled Nazi Deportation Trains in France, Belgium and the Netherlands; וטים קורבט סוקר את ספרה של אליזבת אנתוני (Elizabeth Anthony) The Compromise of Return: Viennese Jews after the Holocaust. מאמר הביקורת האחרון הוא מאת פר אנדרס רודלינג וג'ארד מקברייד, הכותבים על ספרו של ג'ון־פול הימקה (John Paul Himka) Ukrainian Nationalists and the Holocaust: OUN and UPA’s Participation in the Destruction of Ukrainian Jewry, 1941–1944. מאמרם של רודלינג ומקברייד הוא פרסום בעיתו, לנוכח המלחמה המשתוללת באוקראינה בימים אלה והשימוש העכשווי המסולף בהיסטוריה של השואה וזיכרון השואה.
שרון קנגיסר כהן
תרגמה מאנגלית: מיכל אלפון
תקציר
ספרות המחקר בנושא גרמניה הנאצית ממעטת לדון ביהודים הקשישים. מרבית ההיסטוריונים דנים באותם קשישים שמשפחותיהם נטשו מאחור והמתינו להזדמנות להגר, באותם קשישים שהתאבדו או בקבוצה נבחרת של קשישים ששולחו לגטו טרזיינשטט. המאמר הזה, לעומת זאת, בוחן את הקשישים כגורם פעיל באוכלוסייה היהודית באמצעות התמקדות בהתנגדותם לרדיפות הנאצים. נתונים מדוחות משטרה ומפרוטוקולים של בתי משפט ממחישות כיצד גברים ונשים קשישים התנגדו למדיניות האנטי־יהודית התנגדות פעילה במגוון דרכים. בולטת במיוחד היא התנגדותם לשינויים הכפויים שסימנו את יהדותם וביטלו את זהותם הגרמנית. הקשישים, גברים ונשים כאחד, גם פעלו רבות למחות בעל־פה ובכתב נגד הרדיפות; הם הפרו חוקים והגבלות מקומיות שהוטלו עליהם ונענשו ביד קשה בידי השלטונות הנאציים. רבים מהקשישים האמיצים שהתנגדו לגזֵרות הנאצים – נספו.
תקציר
ל־42,000 היהודים הגרמנים שגורשו לטרזיינשטט מיוני 1942 עד מאי 1945 היה הגטו הפרק האחרון בתולדות מעמד הביניים היהודי־גרמני המהולל. עם זאת, רק מעט ידוע לנו על דרכי ההתמודדות של בני הדור המכונן של הבורגנות היהודית־גרמנית עם השואה. תיאוריהם סטריאוטיפיים ברובם, ואף שליליים, ומתוארים מנקודת מבטם של צעירים יהודים צ'כים.
המאמר בוחן את החיים בטרזיינשטט מבעד לעיניהם של קשישים יהודים־גרמנים ועוסק בדמוגרפיה ובמוסר, בתנאי המחיה שלהם, במאבקם לחיים ובדרך השתלבותם בחברת האסירים. הקשישים הגרמנים יזמו היכרויות חדשות, למדו להתמצא בגטו, רכשו מיומנויות חדשות ומצאו עבודות שהיו חדשות להם. רבים מהם אף למדו צ'כית בסיסית וביטאו התלהבות מפעילויות התרבות בטרזיינשטט. ההתבוננות בזקנים היהודים־גרמנים בטרזיינשטט מספקת תובנות חדשות בנוגע למצבם ולערכיהם של היהודים הגרמנים העירוניים, המתבוללים, הבורגנים ילידי 1860–1880, בתור מדגם מייצג של ההיסטוריה היהודית־גרמנית של תקופת הקייזר וילהלם ושל תקופת רפובליקת וַיימַר.
תקציר
מאמר זה בוחן כמה ניסיונות מוצלחים וכמה ניסיונות כושלים של יהודים לשרוד במחבוא בברלין בזמן של גירוש יהודים. אף שסביר להניח שהצעירות והצעירים היהודים הצליחו לגייס את כוח הרצון לשרוד והבינו שאפשר להתנגד לצווי הגירוש, גם שיעור הקשישים בקרב המתנגדים לגירוש היה גדול במידה ניכרת. ידוע כי מתוך כ־1800 יהודים (או יותר) ששרדו במחבוא עד תום המלחמה, 188 היו בני שישים או יותר בשנת 1942. המאמר מתמקד בהיסטוריה הפרטית של כמה מניצולים אלה ובודק את מצבם ההתחלתי, את הרכב משפחותיהם, את כוח הרצון החזק שלהם ואת הבעיות המיוחדות לקשישים במאבקם המרשים לחיים, וכן את מצבם – שהיה רעוע לעיתים – לאחר המלחמה.
תקציר
לאחר השתלטות הנאצים על אוסטריה נותרו בווינה קשישים רבים שקרוביהם נמלטו מהמדינה ולא נשאר מי שיטפל בהם ויסעד אותם. ארגון הקהילה היהודית בווינה ניסה לאכסן את הקשישים במוסדות חדשים ומותאמים לטיפול בהם. מכיוון שבית האבות היהודי בזֵגאסֶה 9 היה מלא עד אפס מקום הוסבו מוסדות קיימים – בהם שני בתי ספר יהודיים במַלצגאסֶה – לבתי אבות. בזמן הגירוש ההמוני נוצר צורך להקים בשביל הקשישים כמה "מעונות שיתופיים" זמניים. רבים מאותם קשישים נתפסו עם משפחותיהם, אבל גירושם נדחה עד תחילת השילוחים ביוני 1942 לטרזיינשטט, שהוגדר "גטו של זקנים". במעונות השיתופיים הללו חיו הקשישים בצפיפות והמתינו לגירוש הצפוי. מקומות אלה, עם היותם בתי אבות זמניים, שימשו גם תחנה בדרך להשמדה.
מאמרי ביקורת
סקירת הספר Dallas Michelbacher, Jewish Forced Labor in Romania, 1940-1944
תקציר
בספרו Jewish Forced Labor in Romania, 1940-1944, דאלַס מיכֶלבָּכֶר מתאר סוגיות מפתח ומנתח אותן: היווצרות עבודת הכפייה והתפתחותה; חוסר התפקוד של המערכת; שחיתותם של עובדי הרשויות ברומניה וסחיטת היהודים; החוויות והסבל של עובדי הכפייה היהודים; וכיצד דווקא השחיתות וחוסר היעילות אפשרו ליהודים לשפר את גורלם. המחבר מדגיש את חלקו הזדוני של ראדוּ לֵקָה ומסביר כיצד הרומניזציה – תהליך החלפת יהודים ברומנים נוצרים בכל תחומי החיים ברומניה – השפיעה על גישתו של יוֹן אַנטוֹנֶסקוּ ליהודים ולעובדי הכפייה היהודים ברומניה.
סקירת הספר Catherine Collomp, Rescue, Relief and Resistance: The Jewish Labor Committee’s Anti-Nazi Operations, 1934-1945
תקציר
מחקרה של קתרין קולון על פעילותו האנטי־נאצית של ועד הפועלים היהודי מצטרף למכלול גדל והולך של ספרות הטוענת לצורך לבחון מחדש הכללות ידועות על חוסר המעש ואוזלת היד של יהודי ארצות־הברית בתקופת השואה. הצטברות של ראיות מוכיחה כי יחידים וקבוצות בקרב יהודי ארצות־הברית פעלו בחשאי ומאחורי הקלעים ("חתומים בחותם השתיקה") והשיגו הישגים רבים יותר מכפי שנהוג לחשוב. בצד מחקרים אחרים מהזמן האחרון, הספר מעיד על הצורך הדוחק בבחינה מחודשת ומלאה של התפקיד שמילאה יהדות ארצות־הברית בהצלת היהודים ובמאבק נגד הנאציזם בשנות השואה.
סקירת הספר Tanja von Fransecky, Escapees: The History of Jews Who Fled Nazi Deportation Trains in France, Belgium and the Netherlands
תקציר
מעשי בריחה מרכבות השילוחים בזמן השואה היו מעשה אמיץ אך מסוכן ולעיתים קרובות אף קטלני. בספרה של טניה פון פרַנזֶצקי Escapees: The History of Jews Who Fled Nazi Deportation Trains in France, Belgium and the Netherlands, מניעי המגורשים שברחו ודרך הישרדותם היו שונים מאוד והיו תלויים במשתנים חברתיים, פוליטיים וסביבתיים. בספר מונגד תפקידם המוכר פחות של שומרי הרכבות במנגנון הגירושים להשפעתן של רשתות המחתרת שאפשרו את מסלוליהם של הבורחים ואת הישרדותם במלחמה. בהסתמך על מקורות ארכיוניים, על עדויות של עדים ועל ראיונות עימם, על תיקי פיצויים ועל תיעוד משפטי, פון פרַנזֶצקי משחזרת מפה חוצת־גבולות, דינמית ורווית אלימות של ניסיונות הקפיצה של המגורשים מן הרכבות הנוסעות ומורשתם של אותם בורחים: התנגדות באמצעות בריחה.
סקירת הספר Elizabeth Anthony, The Compromise of Return: Viennese Jews after the Holocaust
תקציר
The Compromise of Return מציג מחקר נגיש, מתומצת ומוקפד, אשר לא רק מעמיק את הבנת מורכבותה של חוויית השיבה ושיקום החיים היהודיים באוסטריה הבתר־נאצית אלא גם מציג אותה בהקשר של מדיניותה המבישה לא פעם של אוסטריה כלפי הניצולים היהודים לאחר המלחמה. ספר זה הוא תרומה נחוצה מאוד להרחבת אופקינו אל מעבר לגבולות גרמניה שלאחר המלחמה, ובייחוד ראוי לציון ולשבחים המאמץ לשלב את תחום הנשים והמגדר בספרות המחקר העוסקת בהיסטוריה היהודית של וינה.
סקירת הספר John-Paul Himka, Ukrainian Nationalists and the Holocaust: OUN and UPA’s Participation in the Destruction of Ukrainian Jewry, 1941–1944
תקציר
ספרו החדש של ג'ון־פול הימקָה,Ukrainian Nationalists and the Holocaust: OUN and UPA’s Participation in the Destruction of Ukrainian Jewry, 1941–1944 הוא אבן דרך במחקר חלקם של "ארגון הלאומנים האוקראינים" ושל "צבא המתקוממים האוקראיני" בשואה. הימקָה מבסס את ספרו על עשרות שנות מחקר בעשרות ארכיונים ברחבי העולם ומציג עמדה שניצבת על בסיס מוצק של תיעוד בנוגע למעורבות ארגוני הלאומנים האוקראינים בכל היבטי השואה באוקראינה. הספר נגיש הן לקוראים שהנושא חדש להם הן לקוראים המתמצאים בדיונים היסטוריוגרפיים אלה, השנויים במחלוקת. בסקירה זו מתוארים החידושים שהמחבר מציג ומועלות שאלות למחקר ולדיון עתידיים.
