מערכת יד ושם – קובץ מחקרים אבלה על לכתו של חבר המערכת הוותיק פרופ' מיכאל רוברט מרוס, שהלך לעולמו ב־23 בדצמבר 2022. פרופ' מרוס היה מלומד וג'נטלמן, שהרים תרומות חשובות לפדגוגיה ולמחקר בתחום חקר השואה. כמחוות הוקרה על תרומתו האדירה לחקר השואה נפתח הגיליון הזה ברשימת הספד לזכרו, מאת פרופ' דוריס ברגן.
חברי המערכת מצירים גם על פטירתו של פרופ' חיים גניזי. עם פרסומיו העוסקים בשואה אפשר למנות את אלה: American Apathy: The Plight of Christian Refugees from Nazism (Bar-Ilan University Press, 1983); America’s Fair Share: The Admission and Resettlement of Displaced Persons, 1945–1952 (Wayne State University Press, 1994); The Holocaust, Israel, and Canadian Protestant Churches (McGill-Queen’s University Press, 2002).
המאמרים בגיליון נ"א [1] עוסקים בשלל נושאים: בפעולות התנגדות ועזרה; בחלקם של הלאומנים האוקראינים, ובפרט בחלקו של סטפן בנדרה, ברדיפתם של יהודי אוקראינה בתקופת המלחמה; ובהתפתחותו של זיכרון השואה הפרטי והקולקטיבי ברומניה. גם אם נדמה שאין קשר בין הנושאים האלה, בכל זאת יש להם מוקד משותף ביחסי יהודים ולא יהודים בעת המלחמה ובזכר השואה אחריה.
המאמר הראשון בגיליון זה הוא מאמרו של דַריוּש ליבּיוֹנקָה, "הממשלה המחתרתית בפולין ומימון עזרה ליהודים: הצעה לגישה חדשה". זוהי בחינה מדוקדקת של הצד הכספי של הגשת הסיוע ושל חלוקתו ליהודים הפולנים שהיו נתונים תחת הכיבוש הנאצי, והיא זורה אור על שאלת יחסי יהודים פולנים בתקופת המלחמה.
המאמר השני, מאת תום נבון, "חדשות מאושוויץ: הדוחות החשאיים של המחתרת הבין-לאומית ושואת העם היהודי", מסב את תשומת ליבנו למאגר של חומרי ארכיון שבו מתועד חלק מתהליך כתיבתן, עריכתן והפצתן של הידיעות בסדרת דיווחים שהוברחו מאושוויץ ב־1944. את הידיעות כתבה "קבוצת המאבק אושוויץ" (Kampfgruppe Auschwitz, KGA), שהייתה אחת מכמה ארגוני מחתרת של אסירים במחנה.
שני המאמרים הבאים בגיליון מתקשרים לסוגיית הזיכרון הקולקטיבי של השואה. מאמרו של גזֵ'גוֹז' רוֹסוֹלינסקי־ליבֶּה " בַּנדֵרָה, רצח עַם וצדק: האם סטֵפַּן בַּנדֵרָה אחראי לפשעי ארגון הלאומנים האוקראינים וצבא המתקוממים האוקראינים?". המחבר מבקש לקבוע באיזו מידה היה סטֵפַּן בַּנדֵרָה אחראי לפשעיהם של הלאומנים האוקראינים, שהסבו סבל ליהודי אוקראינה והשתתפו ברציחתם.
המאמר האחרון, מאת שטפן כריסטיאן יוֹנֶסקוּ ודנה מיהָאילֶסקוּ, "הפוליטיקה של זיכרון השואה ברומניה הקומוניסטית והפוסט=קומוניסטית: על סיפורי החיים של הניצול מאטיי גאל", אף הוא בוחן את הניצול הפוליטי של זכר השואה. במאמר זה מתחקים המחברים אחר דברים שכתב גאל במשך 40 שנה מתוך התייחסות לשתי תקופות היסטוריות מובחנות כדי לתהות אם חל שינוי במרוצת הזמן בהשקפתו של גאל על שנות הרדיפה שעברו עליו ואיזה תפקיד מילא הזיכרון הקולקטיבי בהבניית זיכרונו הפרטי וזהותו כניצול, ואם כן, כיצד ניכר שינוי זה.
מאמרי הביקורת בגיליון זה סוקרים מגוון רחב של תחומי מחקר חדשים. בריאן הורוביץ בוחן את ספרו של ג'פרי ויידלינגֶר (Jeffrey Veidlinger) In the Midst of Civilized Europe: The Pogroms of 1918–1921 and the Onset of the Holocaust; הלן סינרייך סוקרת את ספרה של ג'ואנה סליווה (Joanna Sliwa) Jewish Childhood in Kraków: A Microhistory of the Holocaust; ליסה פֵּשֶל מעיינת בספרה של סילוויה גולדבאום טרביני פרקפאן (Silvia Goldbaum Tarabini Fracapane) The Jews of Denmark in the Holocaust: Life and Death in Theresienstadt Ghetto; ג'ון־פול הימקָה מבקר את ספרה של ונדי לוור (Wendy Lower) The Ravine: A Family, a Photograph, a Holocaust Massacre Revealed; דוד ויינברג סוקר את ספרה של לורה הובסון פוֹר (Laura Hobson Faure) A Jewish Marshall Plan: The American Jewish Presence in Post-Holocaust France; וכריסטין שמידט בוחנת את ספרו של לורנס לַנגֶר (Lawrence Langer) The Afterdeath of the Holocaust.
שרון קנגיסר כהן
תרגמה מאנגלית: מיכל אלפון
תקציר
המאמר מנתח את הפן הכספי של הסיוע שהגישו ליהודים הזרוע האזרחית של הממשלה המחתרתית (הדֵלֵגָטוּרָה), נציגתה המקומית של ממשלת פולין הגולה בלונדון. זרוע זו וארגונים אחרים השתמשו בתקציבים משלהם למימון המועצה לעזרת היהודים (זֵ'גוֹטָה), ובו בזמן העבירו לממשלה הגולה כספים שמקורם בארגונים יהודיים בין־לאומיים. הכסף, שהיה מיועד לבּוּנד ולוועד היהודי הלאומי, הועבר דרך הנציגים היהודים במועצה הלאומית – איגנצי שוורצברט, שמואל זיגלבוים ועמנואל שרר. בחלקו הראשון של המאמר, המחבר מתעד את משלוח הכספים לפולין בדגש על הבעיות שהתעוררו בעת הניסיון לפדות אותם בוורשה: חוסר האפשרות למשוך את הכסף; העיכובים החוזרים והנשנים; ההכרח להמיר רבבות דולרים בזלוטי וההפסדים שנגרמו משום כך; והתקשורת הלא־ברורה במסמכים הפיננסיים. חלקו השני של המאמר מתמקד בקשיים במימון המועצה לעזרת היהודים עד פרוץ מרד ורשה ב־1 באוגוסט 1944. חלקו השלישי של המאמר עוסק במועצה לעזרת היהודים בחודשים האחרונים של הכיבוש הגרמני ובקורותיהם של סכומי הכסף המופרזים שנשלחו לפולין באותה העת. הסיכום מספק נתונים פיננסיים על גיוס הסיוע הכספי ליהודים לפני מרד ורשה ואחריו וכן פירוט שיטתי של הכספים שהוקצו לעזרת היהודים מטעם הארגונים הציוניים הבין־לאומיים ומתקציבה של הממשלה המחתרתית.
תקציר
מפברואר עד אוקטובר 1944 נכתבו 13 "דוחות תקופתיים" על אושוויץ. אלה התבססו על מידע שנאגר והוברח מהמחנה בידי אסירים מהמחתרת הבין־לאומית. הדוחות נועדו ליידע את העולם על הפשעים המבוצעים באושוויץ, והם עוסקים בכמה קבוצות של קורבנות: אסירים פוליטיים מן השמאל, אסירים פולנים, שבויי מלחמה סובייטים ויהודים קורבנות תוכנית "הפתרון הסופי". המאמר בוחן את פרשנותם של מחברי הדוחות להשמדת היהודים, מהפרשנות הפרטנית ביותר עד ההסבר הכללי ביותר. הדוחות היו פרי עבודה משותפת ולפיכך שיקפו עמדות מגוונות, שאפשר להבדיל ביניהן לפי זהות המחברים ובאמצעות בדיקת תהליך הכתיבה והעריכה. אף־על־פי שמרבית הכותבים היו קומוניסטים שהפנו עורף למוצאם היהודי. הדוחות לא נמנעו מהתייחסות נפרדת ליהודים שבקורבנות אושוויץ.
תקציר
אחריותו של סטֵפַּן בַּנדֵרָה לפשעים שביצעו חברי ארגון הלאומנים האוקראינים (OUN), פרטיזנים מן הזרוע הצבאית של הארגון (UPA) וכן לאומנים נאמנים לבַּנדֵרָה שלחמו במסגרות אחרות נידונה בדיונים אקדמיים ונעשה בה שימוש בשיח הפוליטי. יש הגורסים כי בַּנדֵרָה הוא האחראי לפשעים שביצעו ארגון הלאומנים האוקראינים וצבא המתקוממים האוקראינים, ואילו אחרים סבורים שאין לראות בו אחראי לפשעים אלה משום שלא היה מעורב ישירות ברציחות או משום שלא היה באוקראינה כשהן התחוללו. המאמר בוחן פשעים ומעשי טבח שבוצעו בהוראתו של בנדרה או בידי נאמניו ומסביר באיזו מידה חלה על בַּנדֵרָה האחריות להם ובאֵילו מובנים.
תקציר
אחד המקרים המעניינים ביותר של ניצוּל הזיכרון ההיסטורי לצרכים פוליטיים בצורה סלקטיבית ובתוך סילוף העובדות ברומניה הקומוניסטית היה הצגת תקופת הממשל הפשיסטי־הנאצי וזוועותיו מתוך הדגשת־יתר של התנגדות הקומוניסטים לממשל זה. מחברי המאמר בוחנים היבטים אלה באמצעות חיבוריו האוטוביוגרפיים של מאטיי גאל, קומוניסט יהודי, המתמקדים באלימות של ימי מלחמת העולם השנייה בהפרש של כארבעים שנה: Masacrul – רומן שראה אור ברומניה הקומוניסטית ב־1956 והתבסס על שני מאמרים שהתפרסמו לראשונה בספטמבר 1944 בעיתון המפלגה הקומוניסטית România liberă; לעומת Eclipsa, ספר זיכרונות שפורסם בשנת 1997 ברומניה הפוסט־קומוניסטית. המחברים מתייחסים גם לשני ראיונות של גאל משנת 2009 בהקשר של סיפורי החיים שפרסם, וכן סוקרים את תרומתם הכללית של חיבוריו האוטוביוגרפיים מתום תקופת השואה ומסוף המאה העשרים ואחת להנצחת השואה ברומניה הקומוניסטית וברומניה הפוסט־קומוניסטית.
מאמרי ביקורת
סקירת הספר: Jeffrey Veidlinger, In the Midst of Civilized Europe: The Pogroms of 1918–1921 and the Onset of the Holocaust
תקציר
בסקירה זו, בריאן הורוביץ בוחן כמה מן הטענות המועלות בספר In the Midst of Civilized Europe: The Pogroms of 1918-1921 and the Onset of the Holocaust. מה קרה בפועל בפרעות באוקראינה בשנים 1918-1921? מי היו האחראים להן? מה הייתה תגובתם המידית של היהודים? האם הפּרעות היו בגדר הקדמה לשואה? הורוביץ מנסה גם לקשר בין הספר ובין סדרה של ספרים על הפּרעות באוקראינה ושואל במה הספר הזה נבדל מספרים אחרים באותו הנושא.
סקירת הספר: Joanna Sliwa, Jewish Childhood in Kraków: A Microhistory of the Holocaust
תקציר
המאמר בוחן את תרומתה החשובה והחיונית של ג'ואנה סליווה בספרה החדש Jewish Childhood in Kraków: A Microhistory of the Holocaust לשלושה תחומים שלא נחקרו די הצורך בתחום חקר השואה: פגיעוּתם של ילדים יהודים בזמן השואה; הסבל היום־יומי של הקורבנות בתקופת השואה; והיהודים בקרקוב בימי המלחמה.
סקירת הספר: Silvia Goldbaum Tarabini Fracapane, The Jews of Denmark in the Holocaust: Life and Death in Theresienstadt Ghetto
תקציר
מחקרה של פרקפאן הוא המחקר הראשון על 472 יהודים דנים שלא זכו להימלט באוקטובר 1943 אלא נתפסו וגורשו לגטו טרזיינשטט. פרקפאן מתבססת על מחקר ארכיוני מעמיק ועל ניתוח מדוקדק של העדויות שמסרו 146 גברים ונשים – יותר משליש מניצולי הגטו – ומאירה באור חדש אירועים היסטוריים וסממנים מפתיעים של קבוצה זו ושל התנסותה הייחודית שלא היו ידועים עד כה או שלא הובנו כראוי. בזכות גישתה יוצאת הדופן, פרקפאן תורמת תרומה נכבדה לא רק לידע ההיסטורי אלא גם לשיטות ניתוח עדויות בתור הוכחה היסטורית.
סקירת הספר: Wendy Lower, The Ravine: A Family, a Photograph, a Holocaust Massacre Revealed
תקציר
מאמר זה סוקר את ספרה של ונדי לוור The Ravine ונוגע בכמה נושאים רלוונטיים לתולדות השואה: תצלומים מהעת ההיא שהתגלו בימינו; בעיית ההסתמכות המופרזת על מקורות גרמניים; תפקיד המשפחה בתפיסותיהם של הרוצחים ושל הקורבנות; וגורל הרוצחים בגרמניה ובברית־המועצות לאחר המלחמה. הספר מיועד לקהל קוראים רחב וגם למומחים בתחום. בדרך ייחודית לספר זה, לוור משתפת את הקוראים בכל שלבי המחקר שעשתה כדי לברר היכן ומתי בוצעו רציחות מסוימות וכדי להתחקות אחר זהותם של הרוצחים ושל הנרצחים ואחר זהותו של יוצר התצלום שהמריץ אותה לחקור את הנושא. ממצאיה של לוור מגלים שגם כאשר הדברים נחשפים, בכל זאת נותרים בהם היבטים עלומים.
סקירת הספר: Laura Hobson Faure, A Jewish Marshall Plan: The American Jewish Presence in Post-Holocaust France
תקציר
ספר חדש מאת לורה הובסון־פור, חוקרת ילידת ארצות־הברית המתגוררת בצרפת, בוחן את תפקידו של ארגון הג'וינט בתחייתה של הקהילה היהודית בצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה. המחברת טוענת כי מבצע הסיוע, שלעיתים כונה "תוכנית מרשל היהודית", ציין את חידוש מעורבותה של יהדות ארצות־הברית בחיי יהודי אירופה והעולם. אף־על־פי שמחקר זה חופף בחלקו למחקרים קודמים, הוא מספק תובנות חדשות, בייחוד בנוגע להתפתחות השירותים הסוציאליים ומוסדותיהם.
סקירת הספר: Lawrence Langer, The Afterdeath of the Holocaust
תקציר
ספרו האחרון של לורנס לַנגֶר, קובץ מאמרים שכותרתו "אחרית המוות של השואה", בוחן סוגיות חשובות הקשורות להתחמקות מן העיסוק בשואה ולהצגתה בגרסה "גואלת" כפי שמצא במוזיאונים ובאתרי הנצחה, בתוכניות לימוד על השואה, בייצוגים אמנותיים ובסיפורי זיכרונות. מאמריו חוקרים את מורשתן המסלפת והמזיקה של מגמות מטרידות המתחמקות ממציאות ההרג שבליבת השואה. סקירת הספר בוחנת את אוסף המאמרים של לַנגֶר ביחס למחקרים עדכניים על דרכי פעולה וייצוג השואה.
