מערכת יד ושם – קובץ מחקרים מרכינה ראש עם פטירתה של הגברת עדינה דרכסלר, שהייתה עורכת המשנה והעורכת הלשונית הבכירה של כתב העת בשפה העברית בשנים 1999–2022. תשומת ליבה לפרטים הייתה יוצאת דופן, והיא הפגינה בקיאות בנושאי השואה ותולדות יהודי אירופה. היא עבדה בלא לאות והקפידה על כל תג ותג בניסוח, בתרגום ובתעתיקי השמות שנדפסו במאמרים שיצאו תחת ידיה. איבדנו עורכת נפלאה וחברת אמת, ואנו חבים לה חוב של תודה עמוקה על שנות העבודה שהשקיעה בכתב העת. גיליון נ"א [2] נפתח בדברים לזכרה של עדינה דרכסלר מאת ד"ר דוד זילברקלנג, העורך הראשי הקודם של יד ושם – קובץ מחקרים.
בעת הכנת הגיליון נודע לנו על פטירתם של שני חוקרים חשובים: פרופ' נחמה טק ופרופ' דן לאור. לאור נולד בירושלים ב ־1944 והיה פרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, שבה היה ראש הקתדרה לתרבות עַם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר. בראשית דרכו היה עיתונאי ומגיש ברדיו ולאחר מכן נעשה חוקר ספרות עברית. את לימודיו לתואר ראשון ושני השלים בחוגים לספרות עברית ולספרות השוואתית באוניברסיטה העברית ואחר כך קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. לאור, שנודע בביוגרפיות שכתב על ש"י עגנון (2008) ועל נתן אלתרמן (2013), עסק גם בייצוגו ובהבנייתו של זיכרון השואה, בספרות השואה בישראל וב"דור השני".
פרופ' נחמה טק, שניצלה מן השואה בהיותה ילדה ונעשתה חוקרת פורצת דרך בחקר השואה ובפרט בחקר ההצלה וההתנגדות בשואה, הלכה לעולמה באוגוסט 2023. רשימת הספד לזכרה, מאת פרופ' כריסטופר בראונינג, נדפסת בגיליון זה.
במאמרם של פרופ' אוּלריך הרברט וד"ר סוזנֶה הַיים מוצגת לקוראינו הסדרה המרשימה של 16 הכרכים The Persecution and Murder of European Jews by National Socialist Germany, 1933–1945 (בהוצאת De Gruyter). המחברים מתארים את ההיגיון המנחה שביסוד הסדרה ואת תהליך עריכתה והוצאתה לאור. בסדרה מקובצים כ-5,000 מקורות ראשוניים המבארים את רדיפתם ורציחתם של יהודי אירופה תחת השלטון הנאצי. המטרה הייתה ללקט ולרכז מקורות על האירועים ההיסטוריים שמציגים אותם מזוויות שונות ובכך להרחיב את ידיעותיהם של הקוראים על תולדות השואה בדרך קריאה ונגישה לחוקרים, למחנכים ולכל המתעניינים בנושא..
המאמר הבא בגיליון, "בין הצלה לרדיפה: הגדרה ומיפוי של מגוון ההתנהגויות של החברה הכפרית בפולין הכבושה כלפי היהודים הנרדפים בתקופת השואה", הוא פרי עטו של הדוקטורנט אליהו קליין.. קליין טוען במאמרו, המסתמך על שלל מקורות ראשוניים, כי אפשר לחלק את תגובות הפולנים כלפי יהודים מבקשי מקלט לשלושה סוגים: "הצלה, רדיפה והתנהגויות ביניים". מאמרו של קליין הוא דוגמה למיקרו=היסטוריה המתמקדת בנפה אחת, נפת וְלוֹדָוָה (Włodawa) במחוז לובלין, אך מגיעה למסקנות מעניינות ומציגה שאלות נוקבות.
שלושת המאמרים הבאים בוחנים סוגיות הנוגעות לאחריתה של השואה. במאמרו המפורט "ניצולי השילוחים מצפון טרנסילווניה: שחרור, חזרה, חשבון", ד"ר אָטילָה גידוֹ מתאר את חייהם של יהודים מטרנסילווניה ששרדו בגירושים. מחקרו הקפדני של גידוֹ, המתרכז בשנים 1944–1946, הוא תרומה חשובה לפרק לא מוכר בהיסטוריה, והוא מפרט ומוסיף לנתונים המספריים ולפרופיל דמוגרפי של הניצולים.
שני המאמרים הבאים עוסקים בתופעה של ספרי יזכור, מאגר עצום של ספרים שהנציחו את הקהילות היהודיות שנחרבו בשואה, בעריכת יוצאי הקהילות – מי שגלו מהן בעוד מועד או מי שניצלו מן התופת. במאמרה "קינה ותיעוד: ספרי יזכור בין ספרות להיסטוריה", גלי דרוקר בר־עם בוחנת את התפתחותה ההיסטורית של התופעה ומבחינה בין ספרים שנכתבו לפני השואה ובין ספרים שנערכו בתקופה שאחרי המלחמה. לטענתה, אף שספרי "יזכור" התפתחו מתוך סוגה קיימת של ספרות יהודית, הם מייצגים ניסיונות למיסוד האבל הקהילתי.
החוקרות מירב יזרעאל וגילה פריבור כותבות על אוסף ספרי היזכור בספריית יד ושם במאמרן "אוסף ספרי היזכור של ספריית יד ושם בירושלים: ניתוח ביבליוגרפי". זהו מחקר ביבליומטרי של אוסף ספרי היזכור הזה, והמחברות מבקשות לנתח אוסף עצום שאצורים בו יותר מ־1,400 כותרים. הן שואלות מהם מאפייניהם ומה מקשר את המאפיינים האלה לדפוסים של הנצחה, זיכרון ותיעוד קהילתיים.
בגיליון זה מתפרסמות גם סקירות של ספרים שראו אור העוסקים במגוון היבטים של תקופת השלטון הנאצי ושל השנים הראשונות אחריה. סבינה פֶרהַדבֵּגוֹביץ' מפרסמת רשימת ביקורת על ספרו של סטפן פטקה Muslime in der Wehrmacht und Waffen-SS: Rekrutierung – Ausbildung – Einsatz. יצחק הרשקוביץ בוחן את ספרה של ברברה קרווצוביץ' History, Metahistory, and Evil: Jewish Theological Responses to the Holocaust; ולורנס ויינבאום סוקר את ספרו של אבינועם פת The Jewish Heroes of Warsaw: The Afterlife of the Revolt. את רשימת הביקורת האחרונה, על ספרה של רבקה קליפורד Survivors: Children’s Lives after the Holocaust, חיבר פול ואלנט. ב־2022 זכה ספרה של קליפורד בפרס יד ושם לספר מחקר בנושא השואה.
שרון קנגיסר כהן
תרגמה מאנגלית: מיכל אלפון
תקציר
במחקר על שואת יהודי פולין יש הנחה רווחת שלפיה לאחר תחילת הרצח השיטתי של יהודי פולין נמלטו כעשרה אחוזים מהיהודים שחיו מחוץ לערים הגדולות מן הגטאות, מן הרכבות או מן המחנות וניסו למצוא מקלט במרחב הכפרי וביערות. מאמר זה עוסק במיפוי מגוון ההתנהגויות של איכרים בכפרי פולין כלפי היהודים הנרדפים. במאמר מוצעות הגדרות מחודשות להתנהגויות אלה, על ־פי חלוקה לשלוש קבוצות: הצלה, רדיפה והתנהגויות ביניים (מעזרה עד פגיעה). בחלקו השני של המאמר מודגם כיצד שלוש הקבוצות הללו באו לידי ביטוי בנפת וְלוֹדָוָה (Włodawa) שבמחוז לובלין. חלקו האחרון של המאמר מתמקד בקבוצת התנהגויות הביניים על בסיס הטענה שלא זכו לדי תשומת לב במחקר עד כה. באמצעות אינדיקציות אחדות המאמר שואף לאמוד את תפקידה והיקפה של קבוצה זו בנפת וְלוֹדָוָה, את מקומה במחקר הקיים ואת השפעתה האפשרית עליו. המסקנה העולה מהמאמר היא כי ההתנהגויות המשויכות לקבוצת הביניים הן נדבך חשוב ביחסם של האיכרים ליהודים הנרדפים. התייחסות מעמיקה יותר של המחקר לקבוצה זו עשויה להעמיק את הבנת הדינמיקה החברתית של המרחב הכפרי בהקשר של מאבק ההישרדות שניהלו בו היהודים בזמן השואה.
תקציר
מאמר זה שואף למלא מעט מן החסר בספרות השואה באמצעות הסתמכות על חומרים מארכיונים ברומניה, בגרמניה ובישראל כדי לתאר את חייהם של יהודי טרנסילווניה ששרדו מהשילוחים, ובפרט את מצבם בשנים 1944–1946. המאמר פותח בסקירה קצרה של הרקע ההיסטורי ולאחר מכן דן במוסדות היהודיים שסייעו למגורשים מצפון טרנסילווניה לשקם את חייהם ואת עולמם. בצד מוסדות השלטון הרומני, מוסדות אלה היו ראשי המארגנים של פעולות הסעד והרפטריאציה שסייעו לכמה מהיהודים האלה לכונן את חייהם מחדש אחרי שחרורם ממחנות הריכוז הנאציים ב־1945. במחקר יש דיון מפורט בנסיבות שיבתם למולדתם. פרק נפרד מוקדש לחישוב מניינם של הקורבנות וניצולי השילוחים, שכן גם היום אין בידינו נתונים מספריים מהימנים בנוגע לקבוצות אלה. יש לציין התקדמות בתחום זה בזכות רשימת שמות (שהמחבר ניתח ב־2014) של 20,000 יהודים מצפון טרנסילווניה שחזרו למולדתם אחרי ששוחררו ממחנות ריכוז נאציים. נתונים השאובים מרשימה זו משמשים בסיס לפרק האחרון של המאמר.
תקציר
מ־1943 עד סוף המאה העשרים התפרסמו ברחבי עולם כ-700 "ספרי יזכור" (יזכור־ביכער ביידיש). אלה תיעדו את חייהן ואת חורבנן של קהילות יהודיות במזרח אירופה במלחמת העולם השנייה. המאמר בוחן את ספרי ההנצחה הללו בתור סוגה נפרדת, מיזוג של סיפורי זיכרונות, חיפוש קולקטיבי אחר מיתוס־מוצא והיסטוריה. המחברת בוחנת את הרקע התרבותי של עריכת הספרים וכן את נסיבות פרסומם והפצתם. היא משווה אותם לצורות מוקדמות יותר של כתיבת נרטיבים קהילתיים המתרכזים במקום מסוים ובוחנת את ספרי יזכור בתור חלק מהחיפוש היהודי אחר זהות מודרנית.
תקציר
ספרי ההנצחה לקהילות ישראל שחרבו בשואה ממשיכים מסורת יהודית של אבל והנצחה והם בעלי תפקיד רגשי, תודעתי וחינוכי ליוצאי הקהילות, לניצולים ולצאצאיהם. המידע הרב על חיי היהודים באירופה מאפשר לצאצאיהם של יוצאי הקהילות אך גם להיסטוריונים ולחוקרים לשוות לנגד עיניהם את החיים שהיו ונעלמו מן העולם ולהמשיך בהנחלת הידע גם לדורות הבאים. בכך תרמו ספרים אלו רבות להנצחת השואה. ניתוח אוסף ספרי יזכור בספריית יד ושם בירושלים על־פי פרמטרים ביבליוגרפיים מאפשר נקודת מבט נוספת לבחינת הספרים הקהילתיים שראו אור מאז סוף מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, בהיבט משפחתי, קהילתי וציבורי של הנצחת השואה בארץ ובעולם.
מאמרי ביקורת
מאמר ביקורת על Stefan Petke, Muslime in der Wehrmacht und Waffen-SS: Rekrutierung – Ausbildung – Einsatz
תקציר
בספרו המבוסס היטב Muslime in der Wehrmacht und Waffen-SS: Rekrutierung – Ausbildung – Einsatz, שטפן פֶּטקֶה מתאר את גיוסם והכשרתם של גברים מוסלמים ששולבו בוורמכט ובוואפן־ס"ס וכן את תרומתם למבצעים של צבא גרמניה, בעיקר במזרח אירופה. פֶּטקֶה שואב ממקורות גרמניים ומדגיש את חשיבותה של החוויה הקולוניאליסטית בגיוס המוסלמים וביחס אליהם. ספרו מבאר בפרוטרוט את ההתפתחויות המקומיות בשטחי הכיבוש הגרמניים שהייתה בהם אוכלוסייה מוסלמית ומציג ניתוח עשיר של הסיבות השונות לכישלון שילובם של מוסלמים בכוחות הצבא של גרמניה.
מאמר ביקורת על Avinoam J. Patt, The Jewish Heroes of Warsaw: The Afterlife of the Revolt
תקציר
ספרו של אבינועם פת על התגבשות התודעה, ההנצחה והקנון של מרד גטו ורשה ממלא חסר בתחום המחקר העוסק באחריתה של השואה. המחבר מתמקד בשנים 1943–1953 ומגייס את שליטתו במגוון מרשים של חומרי ארכיון, קטעי עיתונות, ספרי זיכרונות, ספרי מחקר וחומרים מודפסים מן העת ההיא כדי להסביר כיצד הגיעו הידיעות על המרד בגטו ליהודים בעולם החופשי; כיצד עיצבו הדיווחים הראשונים את סיפור המרד ואת דרכי הנצחתו; וכיצד התהוו הייצוגים הראשונים של האירוע המכונן הזה בספרות ובאמנות.
מאמר ביקורת על Rebecca Clifford, Survivors: Children’s Lives After the Holocaust
תקציר
הזיכרון איננו העתק נאמן של ההתרחשויות. הן הזיכרון הן המשמעות הנגזרת ממנו גמישים ומורכבים רבדים על רבדים. ואכן, רבּקה קליפורד מראה בבירור באמצעות ראיונות שערכה עם ניצולי שואה שהיו ילדים בזמן מלחמת העולם השנייה כיצד הזיכרונות מושפעים מלחצים חיצוניים ומכורחי הישרדות בעבר ובהווה. בלא כוונה טובה ושלמה של המראיינים והמטפלים, הילדים עלולים לקבור במעמקי נפשם את אחרוני השרידים של אהבה ושל זהות. ואולם בסביבה מטפחת ואוהבת, הילדים הניצולים מעניקים תקווה שיש יתרון לפתרונות של אמת ואהבה על פני שקרים וכוח.
מאמר ביקורת על Barbara Krawcowicz, History, Metahistory, and Evil: Jewish Theological Responses to the Holocaust
תקציר
ספרה החדש של החוקרת ברברה קרווצוביץ' מציג חקירה מקיפה של התיאולוגיה היהודית בזמן השואה ואחריה. הספר עוסק במטא־היסטוריה בהקשר של הברית בין אלוהים לאדם ומוצגת בו פרשנות רעננה לטקסטים שכבר נבחנו בעבר. המחברת נוקטת שיטות קריאה חדשניות, וניתוחיה מעוררים מחשבה ומגלים כיווני חקירה חדשים. קרווצוביץ' משתמשת במודלים הסטרוקטורליסטיים של ג'ונתן סמית (Jonathan Smith), הידוע בבחינה מעמיקה של השוואות בין־תרבותיות, מגשרת בכישרון על פערים בין שני המחנות שעימם נמנים ההוגים מושאי מחקרה ומזהה דפוסים משותפים בתחומי התיאודיציה, יחסי הגומלין בין האחריות האנושית וההשגחה העליונה והיבטים אתיים של תיקון.
