בלגיה: רקע היסטורי בתקופת השואה

עם תחילת הכיבוש הגרמני במאי, 1940 חיו בבלגיה 66,000 יהודים. 10% מהם היו בעלי אזרחות בלגית, השאר מהגרים ופליטים. כשהחלו הגירושים למחנות ההשמדה בקיץ 1942, גורשו תחילה היהודים הזרים ורק כעבור שנה החלו הגרמנים לגרש גם בעלי אזרחות. הידיעות על גורלם של היהודים שגורשו למחנות הובילו לשינוי מסוים ביחסם האדיש יחסית של הבלגים כלפי המדיניות האנטי יהודית בשנים הראשונות של הכיבוש, ואפשר ליהודים רבים להסתתר בחסות הבלגים. במקביל, כמו במדינות אחרות רבות, נפוצו תופעות של שיתוף פעולה והלשנה על יהודים ששהו במסתור. הכנסיה והמחתרת הקומוניסטית נטלו חלק חשוב בהצלת היהודים, לצד העזרה העצמית באמצעות הועד להגנת היהודים (Comité de Défence des Juifs) אשר הוקם בקיץ 1942 וזכה לסיוע גם מצדם של לא יהודים. 28,000 מיהודי בלגיה נספו בשואה.