יוהן בנדרס (Johan Benders) הקריב את חייו כדי לא להסגיר את היהודים אותם עזר להציל. הוא היה מורה בתיכון באמסטרדם, שלא הסתיר את כעסו כשגורשו היהודים מבית-הספר בו למד. הוא עודד את תלמידי הכתות הגבוהות להשתתף בפעילות מחתרתית של זיוף תעודות זהות וכרטיסי מזון, ויחד עם אשתו חריטדינה (Gerritdina), מרפאה בדיבור במקצועה, הפך את ביתם למקלט זמני ליהודים. בני הזוג אספו לביתם שתי אחיות ילדות יהודיות, תלמידות לשעבר של יוהן. רוזלי וקטי ויינברג , שהוריהם שהו במושבה הולנדית במזרח הרחוק, נשארו לגור אצל דודתן שלא יכלה להחזיק בהן יותר. הילדות גרו אצל בני זוג בנדרס עד סוף המלחמה גם אחרי שלדודה כבר לא היה כסף לשלם להם על החזקתן. ב-1943 הצטרפה למשפחה ילדה יהודיה נוספת לור פולק.
ב-4 לאפריל 1943 עצרו אנשי משטרת הביטחון הגרמנים את יוהן את קטי ואת לור בעקבות הלשנה של שכנים. יוהן הושם בכלא בחשד ששדד את משרד הרשם, כשבכיסו רשימה מוצפנת של 18 כתובות של דירות מסתור של יהודים . הוא נחקר ועונה קשות , ואחרי שיחה עם שכנו לתא, המשורר חריט קובנאר, החליט להקריב את חייו כדי להציל את חייהם של היהודים אותם עזר להציל. ב-6 לאפריל 1943 קפץ יוהן בנדרס אל מותו מחלון תאו בקומה השלישית של בית הכלא בו היה עצור. כמחווה לזכרו צעדו רבים מתלמידיו, מתחת לחלון תאו בבית הכלא, כשהם שורקים את המנון בית-ספרם.
חריטדינה אם לשתי ילדות ובחודש החמישי להריונה המשיכה במשימה בה החלו השניים. היא אספה אל ביתה נערה יהודיה נוספת, יאן דודנס, גם היא תלמידה לשעבר של יוהן, שלא התייצבה לגירוש לעבודת כפייה, עלתה על עקבותיה את לור פולק שברחה ממחנה- רכוז והתחבאה, והחזירה אליה גם את קטי ויינברג ששוחררה אחרי שהות של כמה שבועות בכלא.
לור נשארה לגור עם חריטדינה במשך ארבע שנים נוספות אחרי תום המלחמה, עד שהגרה לארצות-הברית, אחרי שגילתה שכל משפחתה נספתה. אחרי המלחמה קראו על שמו של יוהן בנדרס רחוב באמסטרדם.
ב-27 למרץ 1997 הוכרו יוהן בנדרס ואשתו חריטדינה בנדרס-לטרבור כחסידי אומות העולם על ידי יד-ושם.
