במלחמת העולם השניה שירתתי בצבא הבריטי, ביחדת ההנדסה 524, שהיתה מסונפת למטה הקדמי של מפקדת בנות הברית באיטליה, וחנתה ב-1945 בעיירה סנטה קולומבה שבקרבת העיר סיינה.
יחידתנו הקימה ותיחזקה מעין מחנה שיועד לשמש כתחנת מעבר לפליטים יהודים בדרכם לארץ כעולים.
אני השתייכתי לצוות שהקים את המחנה הנ"ל ובחלקי נפל הטיפול באותה קבוצת פליטים שהתעכבה לזמן מה עקב מחלות או בשל הצורך בבירורים כלשהם או במנוחה.
ביוני 1945 הגיעו למחנה שלושה יתומים יהודיים (שתי בנות ובן), מלווים בבחורה נוצריה, שעד כמה שידיעתי מגעת, היתה כבת 18.
הבנות, בנות 14 ו-13, והבן בן ה-9, היו האחים ממשפחת טוד [טוט]. המלווה היתה אידה ברונלי, ששימשה עוזרת בביתם והיתה למטפלת שלהם מעת שנפטרה אמם (האב נטשם עוד בראשית המלחמה). על יהדות הילדים נודע לאידה מפי האם בטרם נפחה את נשמתה (בשנת 1943).
מאז ועד 1945 אידה ברונלי טיפלה וקיימה את הילדים תוך עבודה קשה וסיכון עצמי, למרות היותה בעצמה נערה. כאשר הגיעה יחידת ההנדסה של הבריגדה הארצישראלית לפדובה (מקום מגורי בני משפחת טוד) ב 1945, החליטה אידה לקיים את מצוות אם הילדים ולמסור את המידע עליהם לגורמים המתאימים. מכאן ואילך הם טופלו כמקובל במקרים כאלו.
יחידת ההנדסה הנ"ל דאגה להעביר את היתומים והמלווה למחנה המעבר שבסנטה קולומבה, שם פגשתי בהם, התרועעתי עמם בעת שהותם במחנה, ואז גם יכולתי להתרשם מחלקה של אידה ברונלי-לנטי בהצלתם.
הצהרתי זו מבוססת על זכרוני את המקרה והתרשמותי העמוקה ממעשי הנערה הצעירה הזו שנשאה את עול הטיפול ביתומים תוך סיכון חייה, בהחביאה ובטפלה בילדים יהודיים באזור הכיבוש הגרמני.
המקרה הרשמני עמוקות וביטוי נתתי לו במכתבי לאשתי מה- 1.7.1945, והשמור עמנו, ואני מצטט:
איכשהו נמצאים אתנו שתי ילדות, ילד אחד ובחורה, שבעצמה עדיין ילדה. שלושת הראשונים הם יהודים.
אמם מתה לפני כשנתיים בהיותם של הגרמנים באיטליה. לפני זה עזב אותם לנפשם אביהם, ובמשך כל השנים האלה הבחורה הנוצריה אשר הזכרתי דאגה להם. היה להם קשה מאד, ובאמת אני מתקשה להבין ולהאמין שיש עוד אנשים כאלה בעולם הזה.
הבחורה (אידה) היתה עוזרת אצלם לפני מות האם. עכשיו היא נוסעת עם הילדים עד למוסד אשר הזכרתי. (סוף ציטוט)
אני שמח לציין כי נשמר הקשר עם אותם הילדים, כלומר עם יהודית וצבי, הנמצאים בארץ. אמנם הקשר אינו רציף, אולם אנו יודעים זה את מוצאות זולתו.
אני מקווה שאידה ברונלי-לנטי תזכה בהוקרה ובתודה להם היא ראויה.
