מחנה הריכוז בוכנוולד הוקם ב-16 ביולי 1937 על הר אטרסברג, שבעה קילומטרים מצפון לויימאר - עיר שהיה לה מקום חשוב בהתפתחות התרבות הגרמנית ושהייתה ביתם של אישים רבים, בהם גתה, שילר, לותר, באך, ליסט ואחרים. יש המעמידים את שני הקטבים זה מול זה – ויימאר, כסמל לגדולתה של התרבות הגרמנית, ובוכנוולד, כהתגלמותה של הברבריות הנאצית.
בראשיתו נועד מחנה בוכנוולד לדיכוי מתנגדי המשטר וגרמנים בלתי רצויים אחרים, אך במהלך שמונה שנות קיומו של המחנה עברו בו כ-240,000 אסירים בני 30 לאומים. על פי הערכה, כ-56,000 מהם נרצחו או נספו עקב התנאים הקשים. בשנת 1938 הובאו לבוכנוולד כ-2,000 יהודים מאוסטריה, ובעקבות ליל הבדולח נכלאו במחנה עוד 10,000 יהודים גרמנים. הם היו חשופים לטרור ברוטלי. 600 מהם נספו; האחרים שוחררו לאחר שהתחייבו לעזוב את גרמניה.
במהלך שנות המלחמה החזיק המחנה אסירים פוליטיים רבים, ואוכלוסיית המחנה גדלה ל-37,000 בשנת 1943 ול-63,000 בתחילת 1944.
האסירים הפוליטיים הקומוניסטים בבוכנוולד ייסדו תנועת מחתרת, אשר הצליחה לחבל בעבודה במפעלי התחמושת ולהבריח נשק למחנה. אחדים מחברי המחתרת היו מעורבים גם בהצלת חייהם של אסירים. מספר אסירים שהיו חברים בתנועת המחתרת הצילו אסירים יהודים והוכרו כחסידי אומות העולם על ידי יד ושם. ביניהם: ולטר קרמר שהבריח באופן בלתי חוקי אסיר יהודי אל מחוץ ל"מחנה הקטן" לשם קבלת טיפול רפואי ונהרג כיוון שסירב להישמע להוראותיו של רופא האס-אס; וילי בלייכר שהציל את סטפן, בנו בן השלוש של הרופא הפולני היהודי ד"ר זכריה צווייג; וילהלם הרמן, ראש צריף 8, בו הוחזקו הילדים, ביניהם הרב לאו, שגרם לילדים להחליף את סרטי הזרוע המזהים אותם כיהודים; ולטר זונטאג, שמנע את פינוים של היהודים בצריפו - צריף 49 - ב-6 באפריל 1945, וכך הציל אותם מצעדת המוות.
בינואר 1945, נוכח התקדמות הצבא האדום, החלו הגרמנים לפנות את אושוויץ ומחנות אחרים במזרח. אלפים רבים של אסירים – רבים מהם יהודים – הגיעו לבוכנוולד במסגרת צעדות המוות. מספר אסירי המחנה עלה ל-86,000. האסירים היהודים הוכנסו למחנה שכונה "המחנה הקטן" ולמחנה אוהלים, שם היו התנאים נוראים.
ב-6 באפריל 1945, כאשר היו הכוחות האמריקניים קרובים, החלו הגרמנים לפנות את המחנה. בין 15,000 ל-25,000 אסירים נספו במהלך הפינוי. המחתרת במחנה הצליחה להאט את הפינוי וכאשר שוחרר המחנה, ב-11 באפריל 1945, היו בו 21,000 ניצולים, בהם 4,000 יהודים ו-1,000 ילדים.
