בולגריה: רקע היסטורי בתקופת השואה

במרס 1941 כרתה בולגריה ברית עם גרמניה הנאצית וקיבלה בתמורה חלקים מתראקיה היוונית וממקדוניה היוגוסלבית, שכללו גם אוכלוסיות יהודיות. בהתאם למדיניות גרמניה, הכריזה הממשלה הבולגרית על חוקי-גזע שחלו על אזרחיה היהודים. למרות שהחוקים הללו לא נאכפו בקפדנות, גירשו הרשויות הבולגריות גברים יהודיים למחנות עבודה ברחבי הארץ. בסוף 1942 נדרשו היהודים לענוד מגן דוד על בגדם.

בראשית 1943 הסכימה הממשלה לדרישות הגרמנים לשלח למחנות ההשמדה בפולין 20,000 יהודים מן השטחים שחזרו לשליטתה בעקבות ההסכם עם גרמניה הנאצית. אלא שמספרם של היהודים מתראקיה וממקדוניה היה נמוך מן המכסה הנדרשת, ועל כן נערך הקומיסר לענייני היהודים להוציא טרנספורט ראשון מבולגריה עצמה. קבוצה של חברי פרלמנט, ראשי כנסיות, דמויות ציבוריות ואזרחים מן השורה התאחדו על מנת ללחוץ על המלך ועל הממשלה שלא לשתף פעולה.

ב-24 במאי 1943 בוטלה תוכנית הגירוש של 48,000 יהודי בולגריה, וכך הם שרדו את המלחמה. באותה עת, שולחו יותר מ-11,000 יהודים מתראקיה וממקדוניה לפולין על ידי הבולגרים. רק מאות אחדות מהם נותרו בחיים.