שמי לור מריאן מישל (טורטבאט) Lore Marianne Michel (Tourtebatte). אני מתגוררת בפריס. נולדתי ב-1 במרץ 1924 בפרנקפורט בגרמניה. חייתי ברובע התשיעי של פריס עד למעצרה של משפחתי ב-16 ביולי 1942. רק אחי ואני נשארנו לאחר המעצר.
אחי לא שב (נספה) ולכן עליי להעיד במקומו.
שמו היה האנס הלמוט מישל או ז'אן בונה [Jean Bonnet - שמו המזויף בזמן שהותו בפנימיה (Petit College)]. הוא נולד ב-6 בנובמבר 1930 בפרנקפורט.
ב-29 בדצמבר 1942, היינו בדירתנו הישנה ברחוב סולנייה (Saulnier) בפריס עם סבתנו. הלשינו עלינו, אך הצלחנו לברוח ממעצר ולהימלט. התחבאנו אצל אישה קתולית בשם גברת מרגריט ויינברגר (Marguerite Weinberger) ברובע ה-19. משם אמרו לנו ללכת לאחות מרי-לואיז (Marie-Louise) במסדר האחיות מציון, ברחוב נוטרה דאם דה שאן (Notre Dames des Champs). בהמשך, אחי נשלח אל האב דבו (Devaux) שגר, אני מאמינה, באותו רחוב. האב דבו סידר לו את מקומות שהייה באוון (Avon) אצל האב ז'אק וגברת ויינברגר סדרה את העברתו לשם. היא סיפרה לי על קבלת הפנים החמה שאחי זכה לה מצד האב ז'אק.
האחות מרי-לואיז שלחה אותי למשפחה במחוז לוארה (Loiret).
במהלך חופשת בית הספר של שנת 1943 סידר לי האב ז'אק שתי פגישות עם אחי בפנימיה. סוף-סוף היתה לי הזדמנות להכיר אותו ולהודות לו על כל מה שעשה עבור אחי הקטן. אני זוכרת בבירור את שיחתנו. אמרתי לו שלעולם לא יהיה לי הכסף לשלם לו עבור שהייתו ולימודיו של אחי בפנימייה. הוא כמעט כעס עליי וענה: "תשלום לא בא בחשבון. לא עכשיו ולא מאוחר יותר. אני מקווה שז'אן יוכל להישאר ולסיים את לימודיו בפנימייה גם אחרי המלחמה. כיוון שאין לו עוד הורים, נמלא אנו את מקומם עבורו."
במהלך הביקורים אצל אחי היינו צועדים בחצר הפנימיה. הוא סיפר לי על חייו שם תחת חסותו של האב ז'אק. הוא חש ביטחון ולא פחד ממעצר. הוא הרגיש שהוא ככל הנערים. הוא גם אמר לי שלדעתו הוא אינו הילד היהודי היחיד בבית הספר, אך האב ז'אק מנווט את הדברים כך שאף אחד לא יחשוד בדבר.
ואז הגיע היום הנורא – ה-15 בינואר 1944. מאחר ונחסך ממני לחוות את הטרגדיה בעצמי, איני יודעת אם היו ניצולים אחרים מבין ילדי בית הספר.
אני חושבת שאני היחידה שיכולה להעיד כדי שהאב ז'אק יוכר לאחר מותו על מסירותו. מכל משפחתי נותר לי רק בני דודים בחיפה (רוברט מישל) ובקיבוץ עין הנציב (לוטה ריין-מישל) ואחיה ארנסט מישל בניו יורק, שהיה אחד ממארגני כנס הניצולים בירושלים ב-1981.
