בסירות דייגים לשוודיה
הנרי כריסטן תומסן ואשתו אלן מרגרט (Henry Christen and Ellen Margrethe Thomsen) היו פונדקאים בכפר סנקרסטן (Snekkersten) ליד אלסינור (Elsinore) בצפון זילנד. כ-1,000 איש ברחו לשוודיה מנקודה זו. בני הזוג תומסן היו חברים פעילים במחתרת והפונדק שלהם היה מקום התכנסות בדרך לשוודיה.
היתה זו נקודת מפגש בין הדייגים שהעבירו את היהודים בסירותיהם לשוודיה ובין היהודים הנמלטים אשר שוכנו בפונדק או הוכוונו על ידי בני הזוג תומסן לאכסניות אחרות. כאשר זרם היהודים גבר, רכש תומסן סירה ועשה בעצמו מספר גיחות לשוודיה.
תושבי הכפר תמכו במבצע ההצלה ורבים מהם תרמו להצלחתו. אך היו גם יוצאי דופן. במהלך הימים הראשונים למבצע, הודיע תושב פרו-גרמני של הכפר למשטרה הדנית באלסינור שהוא ראה קבוצה של פליטים יהודים עולים על סירה. שוטרים שהגיעו לכפר עצרו את הפליטים, אך לאחר שנסעו מן המקום ויצאו מטווח ראייתו של משתף הפעולה, שחררו את היהודים ואמרו להם לגשת לפונדק של התומסנים על מנת לקבל סיוע. רבים מאנשי הכפר וסביבתו סייעו לתומסן, ביניהם יורגן גרספלט (Gersfelt), רופא במקצועו. הוא התנדב בתור נהג והסיע יהודים למקומות מחסה בלילות ואל הסירות. יהודים רבים שהו בביתו עד שנמצא להם מקום על גבי אחת הסירות.
תומסן נחקר על ידי הגסטפו, אשר חשד בו שהוא שותף להברחת היהודים אך לא מצא ראיות מוצקות לכך. גם אחר שנחקר הוסיף להיות פעיל מאוד במחתרת. הוא נאסר בשנית באוגוסט 1944 ונשלח למחנה הריכוז נוינגמה (Neuengamme), שם נספה כעבור 4 חודשים. הוא היה בן 38 במותו.
ב-29 באוגוסת 1968 העניק יד ושם את תואר חסידי אומות העולם להנרי כריסטן תומסן ואשתו אלן מרגרט.
בתמיכת: Claims Conference
