באוקטובר 1941 ביקש המשטר הרומני לגרש את יהודי צ'רנוביץ לטרנסניסטריה. 50,000 יהודי העיר נכלאו בגטו לקראת גירושם. עד לאמצע נובמבר גורשו יותר מ-28,000 יהודים. השילוחים פסקו לאחר שראש העיר דאז, ד"ר טראיאן פופוביץ, הצליח לשכנע את המושל הצבאי הרומני ואת הגנרל אנטונסקו להשאיר את 20,000 היהודים שנותרו, בטענה שהם חיוניים להמשך יציבותה הכלכלית של העיר, והותר להם לחזור לבתיהם. בקיץ 1942 הואשם ראש העיר פופוביץ בהענקת היתרי שהייה ליהודים לא חיוניים והודח מתפקידו. לימים הוכר ראש העיר פופוביץ ע"י יד ושם כחסיד אומות העולם.
לאחר הדחתו של פופוביץ גורשו 5,000 יהודים נוספים אל מעבר לנהר הבוג, ורובם נספו. בצ'רנוביץ נותרו
כ-15,000 יהודים בעלי היתר שהייה חוקיים, ועוד כ-2,000 שהסתתרו בעיר או השתמשו בהיתרי שהייה מזויפים. תעודות השהייה בצ'רנוביץ הצילו חיים.
תיאודור קריביאנו (Theodor Criveanu) מן העיר בראשוב היה עורך דין שגויס כקצין מילואים כדי להעביר לידי המושל הרומני את התוכנית הסודית של אנטונסקו לרכז את יהודי צ'רנוביץ בגטו. במסגרת תפקידו הוטל עליו להעביר לשלטונות רשימה שמית של יהודים שנחוצים לעבודה בעיר. בניגוד להוראות ועל אף הסיכון הרב לחייו העניק תיאודור בהסתר היתרי שהייה מעבר למכסה המותרת גם ליהודים שלא היו חיוניים, ביניהם ברטה ואוסיאס הפטר (Osias Hefter & Berta) ובנותיהם הילדה ומלווינה (Hilda & Melvina). בעדותה ביד ושם מסרה הילדה הפטר כי תיאודור קריביאנו העניק היתרי שהייה ליהודים רבים שלא היו חיוניים או זכאים לכך, ובכך הציל אותם מגירוש למחנות הריכוז בטרנסניסטריה. במהלך התקופה נרקם קשר רגשי בין תיאודור למלווינה הפטר, ותיאודור קריביאנו העביר באמצעותה היתרי שהייה ליהודים שפנו ישירות אליו או אליה.
תיאודור ומלוינה נישאו ובשנת 1945 נולד בנם וילי (כיום - זאב). בשנת 1950 עלו ארצה מלווינה ובנה זאב. תיאודור נותר ברומניה. הוא נפטר בשנת 1988.
ב-8 לאוגוסט 2007, התקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לתיאודור קריביאנו מרומניה. את האות והמדליה קיבל בשמו בנו זאב (וילי) קריביאנו.
