עוד לפני המלחמה היה ידוע פרופסור תדיאוש צ'זובסקי (Tadeusz Czezowski) בקרב חוגים יהודיים כמבקר גלוי של שיטת ה"נומרוס קלאוזוס", שהגבילה את מספר הסטודנטים היהודים באוניברסיטת וילנה. בשנת 1941, כשכבשו הגרמנים את וילנה, צ'זובסקי, אשתו אנטונינה (Antonina) ובתם טרזה (Teresa) החליטו לנסות להקל את מצוקתם של היהודים. ראשית הבריחו אוכל לתוך הגטו, לחבריהם ולאחר מכן, במהלך חיסול הגטו, נתנו מקלט לשמונה מבני משפחות פסל (Fessel) ו-וולק (Wolk), למרות שהיו מוקפים בשכנים אנטישמיים. בני משפחת צ'זובסקי סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים מתוך שיקולים הומניטריים בלבד. עם הזמן השיג פרופסור צ'זובסקי מסמכים "אריים" לבני משפחות פסל ו-וולק, וכך התאפשר להם לעבור להתגורר עם מכרים שלו בכפר. פרופסור צ'זובסקי נתן מחסה גם לפליטה יהודיה בשם זלטה קצ'רגינסקה, שנשארה עמו עד שחרור האזור ביולי 1944. באפריל 1963 הוזמנו בני הזוג צ'זובסקי ובתם לישראל ופגשו את היהודים שאת חייהם הצילו.
ב-16 באפריל 1963 הכיר יד ושם בתדיאוש צ'זובסקי, אשתו אנטונינה צ'זובסקה ובתם טרזה כחסידי אומות העולם.
