"לגלות שאתה בחיים"
בנובמבר 1938, גורש ג'ק הוכברגר, יהודי ממוצא פולני שחי בברלין, יחד עם אלפי יהודים אל גבול גרמניה פולין. משפחתו נשארה מאחור בברלין. לג'ק ולאשתו רג'ינה היו שלושה ילדים, הצעיר מביניהם בן ארבעה חודשים בלבד. הבת הבכורה, גיסה בת ה 15, הצליחה להגר לארץ ישראל ואילו אדל, הבת האמצעית ויצחק התינוק הועברו בסיוע הצלב האדום לבלגיה. לאחר מכן הצטרפה רג'ינה לבעלה ג'ק בפולין.
יצחק העולל הגיע ל Les Petites Abeilles, אחד ממוסדות הצלב האדום בבריסל. גם אחותו אדל שהתה במוסד סמוך וביקרה אותו. לאחר כיבוש בלגיה ניסתה אדל לברוח לשוויץ אך שומרי הגבול תפסו אותה וגירשו אותה לצרפת. היא גורשה בשנת 1943 לאושוויץ ושם נספתה.
בינתיים שהה יצחק בבריסל ואחת האחיות - מרי תרז דלמז (Marie-Thérèse Delmez) נקשרה אליו מאוד. כששמעה מרי תרז שעומדים לסגור את המוסד היא לקחה את יצחק אל ביתה בכפר דיון לה ואל (Dion-le-val) וגידלה אותו שם יחד עם בעלה. בכפר אימץ יצחק זהות בדויה ונקרא איב ברגר (Yves Berger).
בתום המלחמה יצרה מרי תרז קשר עם גיזה, האחות הגדולה, שגרה בחיפה ודרכה גם עם ההורים שנדדו מפולין אל תוך ברית המועצות והצליחו לשרוד שם את המלחמה. הם כתבו מכתב ליצחק ובו אמרו "איזה מזל, תודה לאל, לגלות שאתה בחיים, בזכות משפחה נאצלה ומכובדת אשר הצילה את חייך.
לבסוף, בשנת 1947, אוחדו יצחק והוריו. האיחוד מחדש עם הורים שלא הכיר והפרידה ממרי תרז שהיוותה לו דמות אם במשך שבע שנים היתה טראומתית ולא קלה עבור הילד יצחק. ב-1986 ביקרו מרי תרז ובעלה את יצחק בישראל. יצחק היה כבר נשוי ואב לילדים. הם גם ביקרו ביד ושם ותיעדו את סיפור ההצלה במחלקת חסידי אומות העולם.
