במשך שנות מלחמת העולם השניה היה קמיל ארנסט (Camille Ernst) המזכיר הכללי האדמיניסטרטיבי של מחוז הרו במונפלייה, צרפת. משמעותו של התפקיד הייתה, שארנסט שמש בעצם כמפקדה הלא רשמי של המשטרה המקומית. במסגרת תפקידו הצליח להציל מאות יהודים. בעדותו, מספר הרב הנרי שיל, שארנסט הזהיר יהודים על מעצרם הצפוי, והנפיק צווים מיוחדים שאפשרו ליהודים חסרי אזרחות צרפתית להישאר במחוז, מה שמנע, ללא ספק, את גירושם למחנות. הוא גם עזר בשחרור מאות ילדים יהודים ממחנות המעבר בדרום צרפת, על ידי כך שהורה על העברתם להרו, שם פוזרו בין מוסדות שונים שהיו בחסותם של ארגוני הצלה יהודים, אתם קיים ארנסט קשרים בכל שנות פעילותו.
השמועה על נכונותו של ארנסט לעזור ליהודים התפשטה, ויהודים רבים פנו אליו לעזרה. את ארוסה של מלכה שפירא, שהייתה נואשת אחרי שנעצר על ידי המשטרה הצרפתית, הצליח לשחרר מהמחנה בו היה עצור, ובכך להציל את חייו. פעילותו של ארנסט להצלת יהודים התגלתה לממשלת וישי. משלא הצליח להסביר לממונים עליו מדוע אינו עוצר יהודים כמצופה ממנו, הועבר לטפול הגרמנים ונשלח למחנה דכאו. הוא הצליח לשרוד, וחזר לצרפת ב-1945 חולה ותשוש. אחרי שהתאושש, מונה להיות מנהל המחוז ואחר כך שמש כמנהל המחלקה הפוליטית של משרד הפנים הצרפתי.
ב-30 לנובמבר 1971 הוכר קמיל ארנסט כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם.