המשרתת שהפכה למצילה
זהו סיפורה של ארז'בת פאיו (Erzsebet Fajo), אישה צעירה, דלת אמצעים, שעבדה כמטפלת אצל משפחה יהודית. כאשר השתנו הזמנים והיהודים הפכו קורבנות לרדיפות אכזריות, החליטה האישה הצעירה להלחם למען חיי מעסיקיה וגילתה תושייה ואומץ לב נדירים.
ארז'בת פאיו מן העיר בֵּקֶשְצַ'בָּה נאלצה לעזוב את לימודיה בבית הספר בגיל צעיר ולצאת לעבודה. היא הייתה רק בת 13 כאשר החלה לעבוד בביתה של משפחת אבוניי ולשמש כמטפלת לילדים. לאסלו אבוניי היה בעל בית מרקחת, אך בשנת 1941, בעקבות החקיקה האנטי-יהודית של ממשלת הונגריה, נאלץ למכור את עסקיו ולעקור לבודפשט. ארז'י עברה עם המשפחה למקום החדש.
לאחר הכיבוש הנאצי במרץ 1944, החליטה משפחת אבוניי שליתר ביטחון מוטב שארז'י תגור בנפרד. אלא שארז'י המשיכה לבקר את מעסיקיה, לעזור להם, לעודד אותם ולהחדיר בהם תקווה. על מנת למנוע מהגרמנים להשתלט על דברי הערך של המשפחה, העבירה ארז'י את חפציהם לאחד מקרוביהם שהיה נשוי לנוצרייה. כאשר ללאסלו אבוניי נודע שאחיו, שגויס לגדודי העבודה, נעלם בחזית הרוסית, הייתה זו ארז'י שעודדה את המשפחה ולא הניחה לה לשקוע בייאוש.
רגע קשה הגיע ליהודי בודפשט כאשר נצטוו לשאת טלאי צהוב על בגדם. ארז'י עמדה בתוקף על כך שתלווה את בני המשפחה בכל פעם שיצאו מן הבית, והתעקשה לרכוש עבורם את הנחוץ להם. היא לא נבהלה מן הסכנה, ולמרות השמועות על גירוש קרב של יהודי בודפשט, החליטה לחזור ולגור עם המשפחה. היא השיגה עבורם תעודות חסות, וכאשר נערך מצוד על יהודים על מנת להצעידם בצעדת מוות לעבר אוסטריה, הצליחה להבריח את בני המשפחה אל מחוץ לביתם, כשהם עוברים בדרך משמרות גרמניים והונגרים. הנחישות שלה לסייע למעסיקיה בעבר לא פגה גם לנוכח הטרור האכזרי של "צלב החץ". היא המשיכה לוודא שבני המשפחה בטוחים וכאשר התעורר צורך – העבירה אותם למקומות בטוחים יותר.
ז'וז'אנה אבוניי ספרה ליד ושם: "לאחר המלחמה אמצה משפחת אבוניי את ארז'י. הם שלחו אותה לבית הספר על מנת שתשלים את לימודיה, וכן ווידאו שתקבל שליש מרכושם. לאחר המהפכה ההונגרית ב-1956, עזבה ז'וז'אנה את הונגריה עם בעלה. הם השתקעו בארצות הברית, אך שמרו על קשר חם עם ארז'י.
ז'וז'אנה (אבוניִי) אוֹז'וואת מלאה דפי עד לזכר דודתה ודודה – יוליה אבוניי-פֶניוֹ ודר. פָּאל אבוניי – אשר נספו בשואה:
ב-26 ביוני 1986 הכירה יד ושם בארז'בת פאיו כחסידת אומות העולם.
