יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
"הדוגמה הטובה ביותר לכך הם האנשים שעוזרים לנו, אלה שסייעו לנו עד כה ונקווה שימשיכו לסייע עד שנגיע לחוף מבטחים, אחרת יהיה גורלם כגורל האנשים שעליהם הם מבקשים להגן. מעולם לא שמענו ולו רמז על הטרחה שאנחנו בוודאי גורמים להם, מעולם לא התלונן מי מהם שאנחנו מקשים עליהם. יום יום הם עולים כולם למעלה, מדברים עם הגברים על עסקים ופוליטיקה, עם הנשים על אוכל ועל קשיי תקופת המלחמה, ועם הצעירים על ספרים ועיתונים. תמיד הם משתדלים להיראות עליזים, מביאים פרחים ומתנות לימי הולדת וחגים, מוכנים לעזור לנו תמיד ובכל דבר. ואת זה אסור לנו לשכוח לעולם, שעה שאחרים מפגינים גבורה במלחמה או מול הגרמנים, העוזרים שלנו מוכיחים את גבורתם במאור הפנים והאהבה שהם מגלים."
מתוך: יומנה של אנה פרנק, 28.1.1944
מיפ חיס (Miep Gies) נולדה בווינה, אוסטריה ב- 1909, בשם הרמיין סנטרושיץ (Hermine Santrouschitz). בשנת 1920, כשהיא במצב בריאותי רע ובתת-תזונה, נשלחה יחד עם ילדים אחרים מאוסטריה אל משפחות בהולנד, שהואילו לסייע לילדים להתאושש ולהבריא ממלה"ע הראשונה. בתכנון המקורי מיפ הייתה אמורה לשהות כבת אומנה לתקופה של שלושה חודשים, אצל זוג שכבר היו לו חמישה ילדים. לאחר חמש שנים, משפחתה של מיפ ביחד עם הורי האמנה הוחלט כי עדיף שתישאר באמסטרדם. היא נישאה לחברה, יאן חיס (Jan Gies), ב-1941, וקיבלה אזרחות הולנדית.
ב-1933 מיפ החלה לעבוד כמזכירה אצל אוטו פרנק. כאשר משפחת פרנק החליטה לרדת למחבוא בעליית גג בבניין ישן ברחוב פרינסחראכט 263, אמסטרדם, הבטיחה מיפ לדאוג להם. מאוחר יותר הצטרפו למסתור בני משפחת ון פֶלס (ון דאאן, ביומנה של אנה פרנק). מיפ סיפקה למסתתרים מזון – דבר שהיה קשה ביותר בתקופה שבה נדרשו תלושים כדי לקנות את מוצרי המזון הבסיסיים. לשם כך קנתה מיפ בשוק השחור או השתמשה בכרטיסי מזון מזויפים. היא ובעלה דאגו לסייע לבני חסותם לא רק במצרכים, אלא הביאה להם ספרים, תרופות וכל דבר אחד שנזקקו לו. מעל הכול – הייתה לה אוזן קשובה לבעיותיהם.
יאן היה פעיל במחתרת ההולנדית מתחילת 1943. הוא הגיע לעליית הגג מדי יום, לאחר ארוחת הצהרים, ודיווח לשוהים בו על ההתרחשויות האחרונות והעביר לרשותם סיגריות שהצליח לרכוש בשוק השחור. מדי שבוע יאן אף בחר עבורם ספרים מספרייתו הפרטית של חבר.
מיפ ויאן שכרו חדר מאישה יהודיה שבעלה התגורר באנגליה. כאשר זו נאלצה לרדת למסתור, שהה הזוג תקופת מה לבד בביתה. באחד הלילות, הובאו נכדיה של בעלת הבית לבית, לאחר שהוריהם נתפסו. מיפ ויאן השגיחו על הילדים באותו הלילה ולמחרת יצרו קשר עם ארגון סטודנטים שהעביר את הילדים למחבוא מחוץ לעיר.
באוגוסט 1944, פרצו הגרמנים למחבוא בעליית הגג ועצרו את שמונת המסתתרים. אחד מנציגי החברה שהייתה של אוטו פרנק שלח את מיפ אל הגרמנים כדי שתנסה לשחררם תמורת שוחד. מיפ לא נרתעה והלכה אל המפקדה הנאצית. מי שהיה האחראי על החיפוש בבניין טען כי אין באפשרותו לסייע. מיפ סירבה להשתכנע והתעקשה לדבר עם הממונים עליו. היא דפקה על הדלת ונכנסה פנימה מבלי לחכות לתשובה, תוך שהיא שואלת "מי האחראי?". אחד הגרמנים נעמד, קילל ודחף אותה החוצה. לאחר הכישלון במשימה, חשה מיפ שברון לב וחזרה לפרינסחראכט 263. על אף שהכניסה למחבוא הייתה אסורה, הלכה לשם מיפ. יומנה של אנה פרנק היה זרוק על הרצפה. היא אספה את הדפים ושמרה על היומן במגרת שולחן הכתיבה שלה.
אוטו פרנק שרד את המלחמה. אשתו ובנותיו נספו; הוא היה היחיד מבין שמונת המסתתרים ששרד. כשחזר להולנד נתנה מיפ לאוטו את יומנה של אנה באומרה: "זוהי המורשת של בתך."
לאחר המלחמה, אביה של אנה פרנק, אוטו, התחתן בשנית. אשתו השנייה, אלפרידה, מילאה דפי עד לזכרן של אנה פרנק, אמה ואחותה.
ב-8 במרץ, 1972, הכיר יד ושם ביאן אוגוסטוס חיס ובאשתו הרמינה (מיפ) חיס-סנטרושיץ כחסידי אומות עולם. במאי 1977 הגיעה מיפ חיס ליד ושם ונטעה עץ.
אנו מודים לך על הרשמתך לקבלת מידע מיד ושם.
מעת לעת נעדכן אותך אודות אירועים קרובים, פרסומים ופרויקטים חדשים.
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש
שאלות, הבהרות ובעיות אנא פנו ל- webmaster@yadvashem.org.il