אלכסנדר גלסברג (Alexandre Glasberg) נולד ב-1902 בז'יטומיר (שבאוקראינה) כיהודי, עוד בהיותו ילד קטן הוריו הטבילו אותו ואת אחיו לנצרות. בתחילת שנות ה–30, הוא ואחיו וילה (Vila) היגרו מערבה והגיעו לצרפת, שם למד אלכסנדר בסמינר להכשרת כמרים והוסמך לכמורה ב–1938. לאחר המפלה הצבאית של צרפת, התגורר גלסברג באזור ליון, בה השתתף בהקמת הארגון שמטרתו הייתה לתת הגנה לפליטים (D.C.A). במסגרת ארגון זה יצר גלסברג מערכת מנהלית בשם "הנהלת מרכזי הקליטה" (Amitie Chretienne) שהיתה פרוסה ברחבי האזור הדרומי של צרפת. מערכת זו שימשה בתקופת מלחמת העולם השניה כערוץ לפעילות ההצלה שלו, באמצעותה נקלטו פליטים שחולצו על ידו ממחנות ההסגר, ברובם הגדול יהודים. כל הפעילות הזו נעשתה לאור היום.
בקיץ 1942, עם תחילת מעצרי היהודים באזור הדרומי של צרפת, החל גלסברג לזייף את זהות החוסים, ואף העביר רבים מהם ממוסד למוסד כדי לטשטש את עקבותיהם וכך ניצלו מאות יהודים. בדצמבר 1942 המשטרה הצרפתית והגסטפו החליטו לעצור את הכומר גלסברג והוא נאלץ לרדת למחתרת, שמו הוחלף לאבElie Corvin ונמצא לו תפקיד פיקטיבי ככומר בכנסייה כפרית במחוז Tarn Et Garonne. חשוב לציין כי במקביל כל אותו זמן המשיך הארגון D.C.A לפעול כרגיל ואפילו לקלוט פליטים נוספים בשמות מזויפים. בתקופה בה ירד למחתרת התמנה אחיו של אלכסנדר גלסברג, וילה גלסברג למנהל המוסד. ביום ה 16 לאוגוסט 1943, כנראה בעקבות הלשנה, ביצעה המשטרה הגרמנית חיפושים אחר אלכסנדר גלסברג. הם מצאו את אחיו, וילה גלסברג, שהיה מנהל ה- D.C.A. למרות ששינה את שמו לויקטור וורמון (Victor Vermot) הצליח קצין נאצי לעלות על העובדה שהשם וורמון הוא תרגום צרפתי של השם גלסברג (משמעות שניהם היא "הר זכוכית") וחשד שהוא אלכסנדר. כשנתפס הוא לא הכחיש זאת כדי שהנאצים לא ימשיכו לחפש את אחיו. מאז נעלמו עקבותיו, הוא נעצר, גורש ונרצח, אך איש לא יודע מתי והיכן. הכומר אלכסנדר גלסברג הצליח להתחמק מידי הגסטפו עד סוף מלחמת העולם השניה.
בנוסף לפועלו בתקופת מלחמת העולם השניה, האב אלכסנדר גלסברג, תרם תרומה בלתי רגילה להקמת מדינת ישראל במסגרת מבצעים מסובכים שהשתתף בהם עמם נמנים העלאת שארית הפליטה מאירופה (הוא עזר גם בעניינה של ספינת המעפילים "אקסודוס") וכן העלאת יהודי עירק, מרוקו ומצרים.
ב-17.7.2003 העניק יד ושם את אות חסיד אומות העולם לאב אלכסנדר גלסברג (Alexandre Glasberg) ואחיו וילה גלסברג (Vila Glasberg). שמותיהם נחקקו על לוחות האבן בגן חסידי אומות העולם.
