גאורג מרשל היה הגביטסקומיסר (Gebietskommissar - מפקד המחוז). חשבתי שמוטב שאציג את עצמי בפניו, כיוון שהייתי זקוק לסיוע, בעיקר מזון, עבור העובדים שלי. ביקרתי אותו במגוריו הרשמיים והוא הופתע לראות שהופעתי לפגישה ללא מדים. הסברתי לו שאני עובד עבור חברת הרכבות וכי אני מעסיק אלפי עובדים וחייב להוציא אל הפועל פקודות דחופות שקיבלתי. ביקשתי שיוקצו הקצבות מזון נוספות עבור העובדים, לאחר שגיליתי שהיהודים מקבלים כ-50% מהקצבת המזון וכ-80% מהשכר שמקבלים שאר העובדים... נראה היה שהמפקד (לפחות למראית עין) מסכים עם הצעותיי והוא הבטיח להעלות את הנושא לדיון בפני המפקדים הממונים מעליו. אך נדרשו לי רק עוד מספר דקות נוספות על מנת להבין בדיוק איזה סוג של אדם הוא היה.
מרשל שאל אותי אם זדולבונוב (Zdolbunow) מוצאת חן בעיניי, והעיר שוודאי שמתי לב לעובדה שהיהודים באזור חיים בפחד מתמיד, ובצדק. "האם ידוע לך שבתחילת אוגוסט נורו 300-200 גברים יהודים (איני זוכר את המספר המדויק בו נקב) כאן במפעל המלט?" הוא שאל. עניתי לו שאיני יודע על כל דבר. הוא הסביר שהקומנדו של האס אס ביצע את הירי כחלק ממבצע שיטתי לחסל אחוז מסוים מתוך האוכלוסיה היהודית – גברים בלבד. הוא הוסיף: "המבצע הזה לא תוכנן כהלכה והיה ברוטאלי ולא אנושי. אסור שמקרה כזה ישוב על עצמו." בשמעי את הדברים הללו, הסקתי שמדובר באדם כן ואחראי והתכוונתי לענות לו בנימה דומה, אך הוא המשיך והוסיף: "בעתיד ננהג באופן שונה, בדרך אנושית יותר. לא נירה רק בגברים, אלא גם בנשים ובילדים. זוהי הדרך הנכונה לעשות זאת. איננו יכולים להותיר מאחור נשים, ילדים וזקנים בבתי החולים. זהו הפתרון הטוב ביותר לשאלת היהודים. עלינו להשמיד את כולם, ללא יוצא מן הכלל." בראותו את ההלם על פניי, הוא הוסיף: "כן, מר גראבה. החיים קשים. עלינו לבצע את רצון צמרת המפלגה והיטלר."
שאלתי אותו אם מתוכנן מבצע דומה בקרוב בזדולבונוב. הוא נתן תשובה חיובית, ואני אמרתי שאני מוחה בתוקף כיוון שאני זקוק לאנשים שיעבדו עבורי. הגביטסקומיסר הסתכל עליי במבט נדהם למדי וענה שאיננו סבור שיהיה ניתן לעזור לי. אמרתי לו: "ידוע לך, מר מרשל, שאני פועל בסמכות הוורמאכט (הצבא הגרמני) ושיש לי פקודות דחופות לסיים פרוייקטים. אני אחראי על העמידה בלוחות הזמנים, ואם לא אעמוד בלוחות הזמנים, אני עלול לעמוד לדין בפני בית דין צבאי." הוא השיב: "כרגע אין לי דבר להגיד לך בנושא. אבל איידע אותך. אולי תוכל להשאיר את הגברים אצלך ונחסל את הנשים והילדים."
ארכיון יד ושם, 0.3/2875
