פר פייה האנסן 

באפריל 1940 נכבשה נורבגיה על ידי גרמניה הנאצית. בעקבות גזירות מגבילות כלפי היהודים באוקטובר 1942, החליט גבריאל סטיריס, אז סטודנט לרפואה באוסלו, לחפש מקום מסתור. גבריאל קיבל עזרה מאחד מהמרצים שאשפז אותו בבית חולים כחולה אולקוס. לימים גילה גבריאל שהרופא היה חבר בתנועת התנגדות מקומית. מספר ימים לאחר מכן נאסף גבריאל מבית החולים על ידי פר פייה הנסן (Per Faye Hansen) למסתור זמני בחנות פרחים במיורסטון (Ajorstuen), שם הוא פגש יהודים נוספים שהיו במסתור. בחשאיות מוחלטת וארגון מדויק נהל.

פר פייה הנסן את מסע הבריחה של הקבוצה לשוודיה הניטראלית. הם הועברו במשאיות לאסקר (Asker) שמחוץ לאוסלו, והסתתרו בבית שהיה שייך למחתרת. בהמשך הם עברו תחנות מסתור נוספות עד להגעתם לגבול עם שוודיה.

בעדותה של גרו ונסן, בתו של הנסן, ליד ושם היא סיפרה שבאחד הימים, כשהודיע אביה המנוח לקבוצת יהודים שלא יוכלו לברוח בלילה, הוא שמע יהודי זקן אומר: "תודה רבה לך אלוקים שלא הכרחת אותי לברוח בשבת". המציל היה מופתע לשמוע את יחס הכבוד של היהודים לאלוהים ולא שכח זאת לעולם.

פר פייה האנסן סיכן את חייו למען הצלת יהודים. הוא מצא מקומות מסתור ליהודים רבים והיה אחראי לתכנון וארגון של פעולות הברחה של עשרות יהודים אל שוודיה.

ב-11 במרץ 2007, החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להעניק לפר פייה האנסן ז"ל מנורבגיה את התואר של חסיד אומות העולם.